בקרב חולים הממשיכים לעשן לאחר תסמונת כלילית חדה קיים סיכון מוגבר לאוטם חוזר ותמותה. בעבר, זיהו חוקרים כי טיפול ב- Varenicline(צ’מפיקס) לווה בעליה בשיעורי הפסקת עישון 24 שבועות לאחר תסמונת כלילית חדה וכעת, במאמר שפורסם בכתב העת Canadian Medical Association Journal מדווחים החוקרים על התוצאות לאחר 52 שבועות וכותבים כי Varenicline היה יעיל בהפסקת עישון באוכלוסיית חולים זו. עם זאת, 60% מהחולים שקיבלו את הטיפול ב- Varenicline עדיין חזרו לעשן.
מחקר EVITA היה מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, אקראי ומבוקר-פלסבו, להערכת Varenicline להפסקת עישון בחולים שאושפזו בשל תסמונת כלילית חדה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Varenicline או פלסבו למשך 12 שבועות, בשילוב עם ייעוץ בעצימות נמוכה. הימנעות מעישון נקבעה על-בסיס יומן שבועי, עם אישור ביוכימי על-פי פחמן חד-חמצני באוויר הננשף. מקרים של משתתפים שאבדו למעקב או פרשו מהמחקר הוגדרו כחזרה לעישון.
מבין 302 המשתתפים, שיעורי הפסקת עישון ירדו לאורך תקופת המחקר, עם שיעור של 34.4% שתועד 52 שבועות לאחר תסמונת כלילית חדה. בהשוואה לפלסבו, השימוש ב- Varenicline הביא לעליה בהימצאות הפסקת עישון (39.9% לעומת 29.1%; מספר נדרש לטיפול של 10 מטופלים), הפסקת עישון ממושכת (31.1% לעומת 21.2%) וירידה של 50% ומעלה במספר הסיגריות היומי (57.8% לעומת 49.7%).
בקבוצות הטיפול ב- Varenicline וטיפול דמה תועדו שיעורים דומים של אירועים חריגים חמורים (24.5% לעומת 21.9%) וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (8.6% לעומת 9.3%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב- Varenicline נמצא יעיל להפסקת עישון בקרב חולים לאחר תסמונת כלילית חדה, אך חלק גדול מהם שבו לעשן למרות טיפול זה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!