בקרב יילודים עם תסמונת NAS (Neonatal Abstinence Syndrome), טיפול תת-לשוני ב- Buprenorphine (סובוטקס) הביא לקיצור משך הטיפול בכמעט מחצית, בהשוואה לטיפול פומי במורפין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול התרופתי הנוכחי לתסמונת NAS במורפין כרוך בטיפול ממושך ואשפוז. Buprenorphine עשוי לשמש כאמצעי יעיל יותר ממורפין לטיפול במצבים אלו.
במחקר הנוכחי, שנערך במרכז יחיד, חולקו באקראי 63 יילודים שנולדו במועד ונחשפו לאופיואידים במהלך החיים העובריים והציגו סימנים של תסמונת גמילה מסמים ביילוד, לטיפול תת-לשוני ב- Buprenorphine או לטיפול פומי במורפין. יילודים עם תסמינים שלא נשלטו תחת מינון מקסימאלי של אופיואידים טופלו בתוספת Phenobarbital.
תוצא הסיום העיקרי של המחקר היה משך הטיפול לתסמיני גמילה מאופיואידים ביילוד. תוצאי סיום משניים כללו את משך האשפוז, אחוז היילודים שנדרשו לתוספת טיפול ב-Phenobarbital ובטיחות הטיפול.
חציון משך הטיפול היה קצר יותר משמעותית עם Buprenorphine בהשוואה למורפין (15 לעומת 28 ימים), כמו גם חציון משך האשפוז (21 לעומת 33 ימים). תוספת Phenobarbital ניתנה ל-5 מבין 33 יילודים (15%) בקבוצת הטיפול ב- Buprenorphine ול-7 מבין 30 היילודים (23%) בקבוצת הטיפול במורפין. שיעור האירועים החריגים היה דומה בשתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב יילודים עם תסמונת גמילה מסמים, טיפול תת-לשוני ב- Buprenorphine הוביל לטיפול ואשפוז קצרים יותר משמעותית, בהשוואה לטיפול פומי במורפין, עם שיעור דומה של אירועים חריגים.
New Engl J Med
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!