אופיואידים ארוכי טווח היו קשורים לסיכון של פי 2 להגעה למינוני יתר שלא בכוונה, בהשוואה לפורמולות קצרות פעולה, כך עולה ממחקר המתפרסם השבוע ב-JAMA Internal Medicine . מעבר לכך, הסיכון לכף היה פי 5 במהלך השבועיים הראשונים להתחלת הטיפול ארוך הטווח.
החוקרים סבורים כי במידה וממצאים אלה יאומתו במחקרים נוספים שיש מקום לשקול סיכון זה בעת בחירת הטיפול.
הם מציינים כי מחקרי קודמים הראו שמינונים גדולים יותר היו קשורים לסיכון מוגבר להגעה למינוני יתר, אך אין מידע רב לגבי ההשפעה של מנגנון הפעולה.
במחקר הנוכחי השתתפו 840,606 גמלאים יוצאי צבא עם כאבי גב כרוניים אשר החלו טיפול באופיואידים בין 1/1/2000 ל-31/12/2009, ואשר נטלו אופיואידים במהלך 6 החודשים טרם הכניסה למחקר. החוקרים סקרו את הקודים האבחנתיים והטיפוליים כמו גם מידע על מרשמים שניתנו למשתתפים.
בסה”כ 18,887 מטופלים השתמשו באופיואידים ארוכי טווח, שכללו טיפולים פומיים בשיחרור מושהה של מורפין סולפאט, מתדון הידרוכלוריד , שיחרור מבוקר של אוקסיקודון, לבורפאנול טרטארט ומדבקות פנטאניל.
טיפולים קצרי טווח שנלקחו ע”י מרבית המטופלים במחקר (למעלה מ-800,000) כללו קודאין פוספאט, הידרוקודון ואוקסיקודון שניתנו באופן פומי אם כטיפול בלעדי או בשילוב עם פראצטמול או אספירין.
המחברים מציינים כי מטופלים שקיבלו מרשמים לטיפול ארוך טווח של אופיואידים נטו יותר לקבל מינונים גדולים יותר ולצרוך במקביל גם תרופות נוגדות דכאון ובנזודיאזפינים.
319 מטופלים חוו צריכת מינוני יתר לא מכוונת ולא פטאלית. לאחר התאמות לגיל, מין, מינון אופיואידים ומשתנים נוספים, הסיכון היחסי להגעה למינון יתר היה גבוה יותר באופן ניכר באלה שקיבלו מרשמים לאופיואידים ארוכי טווח: סיכון יחסי של פי 2.33, בטווח 1.26-4.32 .
הסיכון להגעה למינוני יתר בשבועיים הראשונים במטופלים שנטלו אופיואידים ארוכי טווח היה פי 5.25 (בטווח 1.88-14.72) .
המחברים מציינים ששיעור מינוני היתר היה כנראה בהערכת חסר, כיוון שהאירוע עלול להיות לא מדווח במידה והמטופל נפטר, או שלא ביקש סיוע רפואי, או קיבל טיפול שלא במסגרת מערכת הטיפול בגימלאים יוצאי צבא בארה”ב.
במאמר מערכת טוען המחבר כי נראה שעדיף שלא לטפל עם אופיואידים כלל כאבים כרוניים, ושאין אינדקציה מבוססת עובדות לטיפול זה בכאבי גב כרוניים. אם בכל זאת בוחרים לטפל באופיואידים בכאבי גב כרוניים, טוען המחבר, נראה שעדיף להתחיל בטיפול קצר טווח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!