בניגוד לסברה הרווחת, חולים המצליחים להתגבר על התמכרות לחומר אחד אינם מתמכרים לחומר אחר, כך קובעים חוקרים בעקבות ממצאי מחקר פרוספקטיבי גדול, ששלל את הטענה לפיה במבוגרים בהפוגה מהפרעת התמכרות קיים סיכון מוגבר להתמכרות חליפית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם הפוגה מהפרעת שימוש בחומרים מלווה בסיכון מוגבר להפרעת התמכרות חדשה לאחר שלוש שנות מעקב, בהשוואה לאלו שאינם בהפוגה מהפרעת התמכרות ואם מאפיינים סוציו-דמוגרפיים והפרעות פסיכיאטריות, כולל הפרעות אישיות, מנבאים הפרעת התמכרות חדשה.
החוקרים ערכו מחקר עוקבה פרוספקטיבי עם איסוף נתונים ארצי אודות קרוב ל-35,000 מבוגרים, שעברו ראיונות בשני גלים במרווחים של שלוש שנים (2001-2002, 2004-2005).
החוקרים בחנו את שיעורי הפרעת התמכרות חדשה בקרב משתתפים עם לפחות הפרעת התמכרות אחת במהלך הגל הראשון, שלא היו בהפוגה בגל השני (3,275 משתתפים) ובקרב משתתפים עם הפרעת התמכרות אחת לפחות במהלך הגל הראשון, שהיו בהפוגה במהלך הגל שני (2,741 משתתפים).
מהנתונים עולה כי כ-20% מהמשתתפים (2,741 משתתפים) אובחנו עם הפרעת התמכרות חדשה במהלך ההערכה בגל השני. בקרב משתתפים שהיו בהפוגה מהפרעת התמכרות ראשונה במהלך תקופה זו תועד סיכוי נמוך משמעותית, בהשוואה לאלו שלא היו בהפוגה, להתפתחות הפרעת התמכרות חדשה (13.1% לעומת 27.2%, p<0.001). חריג לממצא זה היה הפוגה עקב הפרעת שימוש בסמים, כאשר לאחריה תועדה עליה במספר הפרעות התמכרות חדשות (יחס סיכויים של 1.46). עם זאת, לאחר תקנון למספר הפרעות התמכרות בתחילת המחקר, הפוגה מהפרעות שימוש בסמים לוו בירידה בסיכון להפרעת התמכרות חדשה (יחס סיכויים של 0.66) בעוד שמספר הפרעות התמכרות בתחילת המחקר לווה בעליה בסיכון מוגבר להפרעת התמכרות חדשה (יחס סיכויים של 1.68).
גורמי סיכון נוספים להפרעות התמכרות חדשות כללו מין זכר, גיל צעיר, רווקות, הפרעת התמכרות בגיל צעיר והפרעות פסיכיאטריות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי בהשוואה לחולים עם הפרעות התמכרות שאינם בהפוגה, בקרב אלו בהפוגה מהפרעות התמכרות נרשמה ירידה של כמחצית בסיכון להפרעת התמכרות חדשה. בניגוד לאמונה הנפוצה בקרב רופאים, השגת הפוגה מהפרעת התמכרות אינה מובילה להחלפת התמכרות אחת באחרת ולמעשה מלווה בסיכון מופחת להפרעת התמכרות חדשה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!