גישת ה-AAC (שאל, ייעץ, קשר) נמצאה כאפקטיבית יותר באופן ניכר ברפואת קהילה בהשוואה לגישה ה-AAR (שאל, ייעץ, הפנה) בגיוס מטופלים מעשנים לתכנית גמילה מעישון בקהילה.
המחקר המתפרסם החודש ב-JAMA Intern Med השווה בין שתי הגישות במחקר דו זרועי אקראי ב-10 מרפאות רפואת משפחה.
ברקע מציינים המחברים כי הומלץ על מס’ גישות להפסקת עישון בקהילה, מביניהן בולטת גישת ה-5 As (שאל, ייעץ, הערך, סייע, ארגן) וה-AAR . למרבה הצער, כך הם מציינים, שיעורי ההפניות לגמילה עדיין נמוכים, ומרבית המעשנים נכשלים בהשגת סיוע.
במחקר , 5 קליניקות פעלו לי גישת ה-AAC (קבוצת ההתערבות) ו-5 לפי גישת ה-AAR (קבוצת הבקרה).
בשני המצבים, צוות המרפאה עבר הדרכה לצורך הערכה ותיעוד של סטטוס העישון של כל המטופלים לכל הביקורים תוך שימוש במערכת דיווח אלקטרונית. המעשנים קיבלו הדרכה קצרה לגמילה מעישון. במרפאות שהיו בקבוצת ה-AAC , השמות והטלפונים של המעשנים שהסכימו ליצירת קשר נשלחו באופן אלקטרוני לקו התמיכה הטלפוני מידי יום, והמטופלים קיבלו טלפונים פרואקטיביים ע”י קו התמיכה תוך 48 שעות. בקבוצת ה-AAR , למעשנים ניתן כרטיס של קו התמיכה והוא קיבל עידוד להתקשר לקו בעצמו. איסוף הנתונים בוצע בין פברואר לדצמבר בשנת 2011.
הגדרת סטטוס העישון הושלמה עבור 42,277 מטופלים, מהם 2,052 מעשנים שהשתייכו לקבוצת ה-AAC ו-1,611 משתתפים בקבוצת ה-AAR .
האפקטיביות הוערכה על בסיס מדד RE-AIM (ר”ת של Reach, Efficacy, Adoption, Implementation, Maintenance ) כלומר, הגעה-יעילות-אימוץ-יישום-תחזוקה, ובהתאם לאלו שהשיגו יעד זה נקבע שיעור ההצלחה של התכנית בכל קבוצה.
בקבוצת ה-AAC , שיעור של 7.8% מהמעשנים שזוהו הצטרפו לתכנית הגמילה באמצעות קו התמיכה, בהשוואה ל-0.6% בקבוצת ה-AAR . יחס הסיכויים היה של פי 11.6 (ברווח בר סמך של בין 5.53-24.32) לטובת AAC להצטרפות לתכנית הגמילה.
החוקרים מסכמים וממליצים על יישום נרחב של שיטת ה-AAC במערכות בריאות נוספות, שכן לגישה זו יש פוטנציאל גדול להפחית תחלואה ותמותה הקשורים לעישון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!