מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הקונגרס העולמי השנתי ה-14 מטעם ה-International Association for the Study of Pain עולה כי הסיכון לשימוש לרעה בקנבינואידים הנמכרים עם מרשם רופא הוא נמוך.
לדברי החוקרים, בהעדר בדיקות סקירה תקפות הבוחנות באופן ספציפי את השימוש בקנבינואידים, חוקרים הוכיחו כי ניתן לנבא באופן גס את הסיכון לשימוש לרעה בקנבינואידים הנמכרים עם מרשם רופא ולהעריך זאת באמצעות כלים מתאימים.
באופן רטרוספקטיבי, החוקרים הוכיחו כי קנבינואידים פומיים, הנמכרים עם מרשם רופא, דוגמת Dronabibol ו-Nabilone, אינם מלווים בסיכון לשימוש לרעה. עם זאת, עלה חשש בנוגע לפוטנציאל לשימוש לרעה בקרב רופאים האחראיים למתן מרשם לטיפול.
חלק מההנחיות לטיפול בכאב נוירופתי טוענות כי למרות שלקנבינואידים תוצאות מבטיחות, יש להימנע מהם בשל הסיכון לשימוש לרעה.
החוקרים ביקשו לבחון אם קבוצה של חולים שהחלו לאחרונה בטיפול בקנבינואידים הנמכרים עם מרשם רופא, לראשונה בחייהם, עשויים לפתח הפרעות התנהגות, ואם ניתן לזהות ואף לנבא התנהגויות אלו בקלות.
מדגם המחקר כלל 267 משתתפים, בגיל ממוצע של 49.6 שנים. 72% מהמשתתפים היו נשים, 86.3% היו לבנים וכשני שליש היו נשואים או התגוררו עם בן-זוג. 56.8% היו בוגרי מכללה או אוניברסיטה.
53.5% מהמשתתפים דיווחו על שימוש קודם במריחואנה, 48% דיווחו על צריכת אלכוהול אי-פעם במהלך חייהם ו-32.4% דיווחו כי מעולם לא עישנו סיגריות.
הסיבות למתן מרשם לקנבינואידים כללו כאב (162 חולים), סיבות אחרות (41 חולים), פיברומיאלגיה (19 חולים), נדודי שינה (19 חולים), ספאסטיות (7 חולים), כאבי ראש (5 חולים) וטרשת נפוצה (4 חולים).
חשוב לציין כי לא מדובר במריחואנה לא מדובר בשימוש בקנאביס רפואי. מדובר היו במרשמים לטיפול פומי בקנבינואידים, שככל הנראה פחות מועדים לשימוש לרעה מאחר שחסרים את האפקט האופורי והתחלת ההשפעה המהירה.
המשתתפים נבדקו לאחר 3, 6 ו-12 חודשים מהמרשם הראשון, וסך כולל של 105 משתתפים (40%) השלימו את ההערכה לאחר שנה אחת.
הכלים להערכה ששימשו במחקר כללו בדיקות סקירה בתחילת המחקר, שבחנו את הסיכון לפוטנציאל שימוש לרעה, ורשימות פריטים ששימשו לזיהוי התנהגויות חריגות הקשורות בתרופות, כאשר ההערכות נעשו לאחר 3, 6 ו-12 חודשים. כל הבדיקות הללו הותאמו באופן ספציפי להערכת השימוש בקנבינואידים.
כלי הסקירה הבסיסיים כללו את מדד ORT (Opioid Risk Tool), SOAPP (Screener and Opioid Assessment for Patients with Pain), מדד DAST-20 (Drug Abuse Screening Tool), מדד MSI-V (Marijunana Screening Inventory) ומדד CGIR (Clinical Global Impression of Risk).
רשימות פריטים שימשו לזיהוי התנהגויות חריגות, וכללו את CPAC (Chabal Prescription Abuse Checklist), COMM (Current Opioid Misuse Measure), ABC (Addiction Behavior Checklist), PADB (Potential Aberrant Drug-Related Behaviors) ו-Chemical Coping Index.
בכל ביקור, מרבית המשתתפים במחקר זכו לציונים נמוכים מערכי הסף להתנהגות המעידה על שימוש חריג בתרופה; עם זאת, מספר די גבוה של משתתפים הגיעו לערך הסף של רשימת COMM לאחר שלושה חודשים (28.4%), לאחר שישה חודשים (22.3%) ולאחר 12 חודשים (28.5%).
בסה”כ, המדדים הבסיסיים להערכת פוטנציאל שימוש לרעה לא עמדו בקורלציה עם התנהגות בעייתית במהלך תקופת המחקר.
בתלות בכלים ששימשו את החוקרים, שיעור המטופלים שהגיעו לערכי הסף השתנה משמעותית, ולכן דרושים מחקרים נוספים במטרה להבין מהו הכלי הטוב ביותר.
מתוך הקונגרס העולמי השנתי ה-14 מטעם ה-International Association for the Study of Pain
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!