שברי עצמות הן תופעה נפוצה באלכוהוליסטים וקשורים באופן הדוק למצב התזונתי, מסת הגוף הרזה ורמות וויטמין D, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Alcohol and Alcoholism.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אילו גורמים (צריכת אתנול, הפרעה בתפקודי כבד, צפיפות המינראלים בעצם, שינויים הורמונאליים, מצב תזונתי והפרעה בכישורי החברתיים ובהרגלי האכילה) קשורים עם שברי עצמות ב-90 גברים אלכוהוליסטים שאושפזו בשל בעיות אורגניות.

החוקרים עקבו אחר רמות הורמונים הקשורים בהומואסטזיס של העצם בחולים ובביקורות תואמות בגיל ומין. נערכו בדיקות צפיפות מינראלים בעצם והערכת מסת השומן ומסת הגוף הרזה, המצב התזונתי ותפקודי כבד. נוכחות שברים נקבעה על-בסיס אנמנזה וצילום חזה המעידים על כך.

מדגם המחקר כלל 49 משתתפים עם שבר אחד, לכל הפחות. החוקרים לא הצליחו למצוא הבדל בין חולים עם ובלי שברים בכל הנוגע למדד צפיפות המינראלים של העצם. לא תועדו הבדלים במסת השומן, אך מסת הגוף הרזה הייתה נמוכה יותר באלו עם שברי עצמות. זוהה קשר מובהק בין שברים ובין הפרעה סובייקטיבית במדדים תזונתיים (p=0.016), רמות נמוכות יותר של וויטמין D (p=0.003) והרגלי אכילה לא-סדירים (p=0.02). מסת גוף רזה ומסת שומן ירודה, כמו גם הפרעה בהרגלי אכילה, היו נפוצים יותר באלו עם שברי צלעות בלבד (36 חולים), בהשוואה לאלו עם שברים מרובים ו/או שברים בעצמות אחרות (13 חולים). האחרונים היו קשורים באופן הדוק יותר עם הפרעה בתפקודי כבד.

קיים קשר הדוק בין רמות ויטמין D בדם ובין כוח אחיזה ומסת הגוף הרזה בחלקים שונים בגוף, אך לא תועד קשר עם מסת השומן. מניתוח סטטיסטי עולה כי רק וויטמין D והערכה תזונתית סובייקטיבית היו קשורים בקשר מובהק ובלתי-תלוי עם שברים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי שברי עצמות הן תופעה נפוצה באלכוהוליסטים. נוכחותם קשורה באופן הדוק יותר למצב התזונתי, מסת הגוף הרזה ורמות וויטמין D, מאשר צפיפות המינראלים של העצם. מסת הגוף הרזה נמוכה יותר, המצב התזונתי לקוי יותר וישנה נטייה להפרעה בהרגלי אכילה בחולים עם שברי צלעות, בעוד ששברים מרובים קשורים באופן בולט יותר עם מחלת כבד מתקדמת.

Alcohol and Alcoholism. 2011;46(2):148-55

לידיעה במדסקייפ