מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס השנתי ה-60 של Canadian Psychiatric Association עולה קשר בין תלות בניקוטין ובין הסיכון לניסיונות אובדניים, ללא-תלות במחלות פסיכיאטריות ברקע.

לדברי החוקרים, זהו המחקר המקיף ביותר להערכת הקשר הנ”ל, ובנוסף הוא מאשר את העובדה כי מרכיב מסוים בעישון או בניקוטין משפיע בעצמו על הסיכון לאובדנות ולא מדובר רק בגורמים הקשורים באדם המעשן.

החוקרים התבססו על נתונים מסקר NESARC (National Epidemiologic Survey on Alcohol and Related Conditions) בין השנים 2004-2005, שכללו 34,653 מבוגרים שהתגוררו בקהילה.

החוקרים בחנו את הקשר בין הרגלי עישון ובין ניסיונות אובדניים, תוך תקנון למשתנים פסיכיאטריים, פיזיולוגיים וסוציו-דמוגרפים. לאחר התקנון, תועד קשר בלתי-תלוי בין תלות בניקוטין ובין סיכון מוגבר לניסיון אובדני (Adjusted Odds Ratio = 1.78).

בהשוואה לנבדקים שלא עישנו, החוקרים מצאו קשר בין תלות בניקוטין בעשר השנים האחרונות ובין ניסיון אובדני בשנה האחרונה (AOR = 1.78) והפסקת עישון סיפקה הגנה מפני ניסיון אובדני (AOR = 0.15).

החוקרים זיהו מגמה לפיה חלה עליה בסיכון לניסיון אובדני עם חשיפה מוגברת לניקוטין (לפני גיל 18, שימוש יומיומי ולמעלה מ-20 סיגריות ביום), אך לאחר תקנון לגורמים ערפלנים הקשר לא היה מובהק סטטיסטית.

מומחים בתחום הטילו ספק בקיומו של קשר סיבתי בין השניים, לאור העובדה שמדובר במחקר חתך וכי תלות בניקוטין קשורה בגורמי סיכון רבים לאובדנות.

מספר מחקרים שפורסמו לאחרונה הציעו השפעה דמויות נוגדי-דיכאון לניקוטין. ניתוח של אותם נתונים ע”י קבוצת חוקרים אחרת הצביע על קשר מובהק (OR = 1.60-1.87) בין תלות בניקוטין ובין ארבע הפרעות אישיות: סכיזוטיפאלית, נרקסיסטית, גבולית וכפייתית-טורדנית. הקשר היה מובהק גם לאחר תקנון למשתנים שונים, כולל חשיפה לעישון.

עם זאת, יש חשיבות לממצאי המחקר הנוכח, מאחר שמסייעים בהבנה טובה יותר של הפסיכופתולוגיה הקשורה בעישון וקביעת יעדי מחקר חדשים.

מתוך הכנס השנתי ה-60 של Canadian Psychiatric Association

לידיעה במדסקייפ