ממחקר חדש עולה כי ביצוע בדיקת ביומרקר של צריכת אלכוהול כבדה Carbonhydrate Deficient Transferrin (CDT) בחולים עם מחלות כרוניות עשויה להביא לרווח כלכלי בתנאים של טיפול רפואי ראשוני.

צריכה כבדה של אלכוהול מסבכת את הטיפול בחולים במחלות כרוניות ומלווה באינטראקציה שלילית עם תרופות רבות המשמשות לטיפול במחלות אלו. עם זאת, סקירה ע”י הצגת שאלות למטופלים באשר לצריכת האלכוהול בלבד עשויה להביא לשיעור גבוה של דיווחים שגויים שליליים.

החוקרים מודל קבלת החלטות להערכת העלויות הצפויות והיתרונות של בדיקות CDT בנוסף לדיווח עצמי בחולי סכרת או יל”ד. הם ביססו את המודל על נתונים מסקרים ארציים, ספרות רפואית, ושני מחקרים התערבותיים בסביבה של טיפול רפואי ראשוני. שתיינים כבדים הוגדרו כנשים ששתו יותר מ-60 משקאות בחודש או גברים ששתו יותר מ-90 משקאות בחודש.

קבוצת החוקרים מעריכה כי באמצעות שאלון בלבד, ניתן לזהות 28 מקרים של התמכרות לאלכוהול, בהשוואה ל-53 מקרים בשילוב עם מבחן CDT, מבין 70 שתיינים כבדים לכל 1000 משתתפים.

למרות שהוספת מבחן CDT הביאה לשיעור גדול יותר של בדיקות סקר שגויות חיוביות והעלויות הנוספות של התערבויות קצרות, התוצאות הראו כי העליה בעלות בדיקת CDT יותר ממקוזזת ע”י הירידה בעלויות בעקבות התרופות, תאונות דרכים ועלויות משפטיות בעקבות דיווח עצמי בלבד.

החוקרים מעריכים כי הרווח הכולל הוא של 212.30$ לכל חולה שעובר בדיקת סקר. הם מדגישים כי בדיקת CDT שימושית מאוד באירופה. למרות שקיבלה את אישור FDA, היא אינה משמשת בארצות הברית.   

לסיכום, הממצאים הכלכליים המוצגים במחקר זה מניחים תמיכה ראשונית לשימוש נרחב יותר בבדיקת CDT בקליניקה.

לידיעה במדסקייפ