במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים ממצרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות fEDN (או Fecal Eosinophil-Derived Neurotoxin), Lipocalin-2 ו-Calprotectin היו כולן מוגברות משמעותית בילדים עם מחלת מעי דלקתית, בהשוואה לביקורות בריאות ואלו עם שלשול חד. מבין שלושת הסמנים, רמות Calprotectin בצואה הדגימו את התוצאות הטובות ביותר להבחנה בין מחלת מעי דלקתית ובין שלשול חד, בעוד שרק רמות Lipocalin-2 עמדו בקורלציה עם משך המחלה.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת לאורך שישה חודשים (ינואר-יוני 2024) במטרה לבחון את החשיבות האפשרית של fEDN, Lipocalin-2 ו-Calprotectin כסמנים לא-פולשניים בצואה להערכת מחלת מעי דלקתית בילדים.

מדגם המחקר כלל 30 ילדים עם מחלת מעי דלקתית (גיל ממוצע של 6.8 שנים, 46.7% בנות) – 12 עם מחלת קרוהן ו-18 עם קוליטיס כיבית – כמו גם 30 ביקורות תואמות בגיל ומין עם שלשול חד ו-30 ביקורות תואמות בגיל ומין ללא היסטוריה של תלונות במערכת העיכול, אשר שימשו כקבוצת ביקורת.

מהנתונים עולה כי כל שלושת הסמנים היו מוגברים משמעותית בילדים עם מחלת מעי דלקתית, בהשוואה לאלו עם שלשול חד או בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.001 בכל המקרים).

להבחנה בין מחלת מעי דלקתית ובין קבוצת הביקורת, שלושת הסמנים הדגימו דיוק אבחנתי גבוה, ללא הבדל מובהק סטטיסטית ביניהם: Calprotectin בצואה (שטח מתחת לעקומה של 0.98, רגישות של 96.7% וסגוליות של 93.3%), fEDN (שטח מתחת לעקומה של 0.95, רגישות של 100% וסגוליות של 76.7%) ו-Lipocalin-2 (שטח מתחת לעקומה של 0.9, רגישות של 80% וסגוליות של 96.7%).

להבחנה בין מחלת מעי דלקתית ובין שלשול חד, Calprotectin בצואה הדגימה את הסגוליות הגבוהה ביותר (90%) והדיוק הכולל הטוב ביותר (שטח מתחת לעקומה של 0.86), בעוד ש-fEDN לא הדגים תוצאות טובות (שטח מתחת לעקומה של 0.56).

באופן ייחודי, זוהתה קורלציה בין רמות Lipocalin-2 ובין משך המחלה ורמות CRP, כאשר הקורלציה הבולטת ביותר תועדה עם Lipocalin-2.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מציעים כי שלושת הסמנים עשויים לספק מידע משלים ככלי לא-פולשני להערכת ילדים עם חשד למחלת מעי דלקתית לפני הערכה אנדוסקופית.

BMC Gastroenterology, July 17, 2026

לידיעה במדסקייפ