בקרב חולים לאחר השתלת מח עצם אלוגנאית, השימוש ב-Sirolimus כטיפול למניעת GVHD מלווה בסיכון מוגבר לזיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus), בעוד שרמות גבוהות בדם של נוגדנים מנטרלים לוו בסיכון מופחת במהלך 100 הימים הראשונים לאחר ההשתלה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Open Forum Infectious Diseases.
החורים בחנו את הנתונים אודות 471 חולים לאחר השתלת מח עצם אלוגנאית (גיל ממוצע של 46 שנים, 64% גברים) שעברו השתלה בין 2005-2010 והיו במעקב לזיהוי גורמים קליניים ומאפייני תאי מערכת החיסון הקשורים עם הסיכון לזיהום בנגיף RSV במהלך 100 הימים הראשונים לאחר השתלה.
המושתלים השלימו סקרים שבועיים להערכת תסמינים וחשיפה וסיפקו דגימות שבועיות של דגימות מהאף ובדיקות דם לאורך עד שנה לאחר ההשתלה.
עדות לנגיף RSV בדגימות מהאף נבדקה באמצעות Multiplex PCR; בדיקת דם שימשה להערכת רמות נוגדנים מנטרלים ל-RSV לפני ואחרי ההשתלה.
התוצא העיקרי היה זיהוי ראשון של נגיף RSV בבדיקת PCR בתוך 100 ימים מההשתלה.
מהנתונים עולה כי ב-3.4% מהמושתלים זוהה RSV במהלך 100 הימים הראשונים לאחר ההשתלה; חציון מרווח הזמן עד לזיהוי ראשון של הנגיף עמד על 37.5 ימים.
השימוש ב-Sirolimus למניעת GVHD לווה בסיכון מוגבר לזיהום RSV לאחר תקנון לגיל ושנת השתלה (יחס סיכון של 7.3, רווח בר-סמך 95% של 2.2-24.3).
בקרב מושתלים עם רמות נוגדנים מנטרלים גבוהות יותר תועד סיכון מופחת משמעותית לזיהום ב-RSV; כל עליה של פי 10 לוותה בירידה של 39% בסיכון (יחס סיכון של 0.61, רווח בר-סמך 95% של 0.42-0.94).
מבין 16 המשתתפים עם זיהום בנגיף RSV, 25% אושפזו, ב-19% תועדה מעורבות דרכי נשימה תחתונות ו-25% קיבלו טיפול ב-Ribavirin; לא תועדו מקרי תמותה משנית ל-RSV במהלך 100 הימים הראשונים לאחר השתלה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הדגמת חשיבות נוגדנים מנטרלים עשויה לשמש כבסיס למחקרים נוספים להערכת חיסונים ונוגדנים חד-שבטיים בקרב מושתלי מח עצם ובאוכלוסיות אחרות של מדוכאי חיסון.
Open Forum Infect Dis, Jan 20, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!