שילוב ADHD עם מחלה פסיכיאטרית מלווה בסיכון מוגבר לסכיזופרניה (JAMA Netw Open)

במטופלים עם שילוב של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit Hyperactivity Disorder) והפרעות פסיכיאטריות נלוות סיכון גבוה כפליים להתפתחות סכיזופרניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 211,705 משתתפים בגילאי 5-19 שנים (74% בנים; 54% בגילאי 5-9 שנים) עם אבחנה של ADHD בין 2010-2018 ממאגר Health Insurance Review and Assessment Service Database של דרום קוריאה.

משתתפים עם אבחנה של סכיזופרניה או פסיכוזה בכל נקודת זמן במהלך שלוש השנים שקדמו לאבחנה של ADHD הוצאו מהמחקר. החוקרים חילקו את המשתתפים לשתי קבוצות – קבוצה של משתתפים עם לפחות אבחנה אחת של מחלה פסיכיאטרית בתוך שנה מאבחנת ADHD וקבוצה שניה שכללה חולים עם ADHD וללא מחלות פסיכיאטריות.

מהנתונים עולה כי 77,890 משתתפים (37%) עם ADHD אובחנו עם לפחות מחלה פסיכיאטרית אחת נלווית. במשתתפים עם מחלה פסיכיאטרית אחת תועד סיכון גבוה פי 2.1 לסכיזופרניה, בהשוואה למשתתפים ללא תחלואה פסיכיאטרית נלווית (יחס סיכון מתוקן של 2.14, רווח בר-סמך 95% של 2.05-2.23).

הסיכון לסכיזופרניה עלה עם כל תחלואה נלווית נוספת. החוקרים זיהו סיכון גבוה פי ארבע לסכיזופרניה בקרב משתתפים עם שלוש מחלות פסיכיאטריות ומעלה (יחס סיכון מתוקן של 4.26, רווח בר-סמך 95% של 3.90-4.65) בהשוואה לאלו ללא תחלואה נלווית.

הפרעות פסיכיאטריות נלוות כללו הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, אשר נקשר בקשר המשמעותי ביותר על סיכון מוגבר לסכיזופרניה (יחס סיכון מתוקן של 2.43, רווח בר-סמך 95% של 2.26-2.62). מחלות רקע אחרות שהדגימו קשר משמעותי כללו ליקוי אינטלקטואלי (יחס סיכון מתוקן של 1.83, רווח בר-סמך 95% של 1.72-1.95), הפרעת טיקים (יחס סיכון מתוקן של 1.77, רווח בר-סמך 95% של 1.66-1.88), דיכאון (יחס סיכון מתוקן של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 1.60-1.77) והפרעה דו-קוטבית (יחס סיכון מתוקן של 1.67, רווח בר-סמך 95% של 1.53-1.83).

החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון שבחן את הסיכון לסכיזופרניה בקרב ילדים ומתבגרים עם ADHD, עם דגש במיוחד על אלו עם תחלואה פסיכיאטרית נלווית. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של ניטור זהיר אחר הפרעות פסיכיאטריות בחולים עם ADHD במטרה להפחית באופן יעיל את נטל סכיזופרניה.

JAMA Netw Open, Nov 30, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן