ת”א הרצליה וכפר סבא הפכו להיות צהובות אך אין עדיין עלייה במס’ החולים הקשים ונראה שניתן להסתפק בעידוד התחסנות בני נוער, עטית מסכות בחללים סגורים, ומניעת יבוא ווריאנטים מחו”ל

נראה שהנתון המעניין והחשוב בתמונת המצב היומית של “מגן ישראל” הוא העלייה במס’ היישובים שאינם ירוקים ( 3 בלבד בשבוע שעבר וכעת כבר 7 כולל ת”א, כפר סבא, והרצליה) כפי שניתן לראות כאן המצביעים על מגמת התפשטות של ההתפרצות.

יחד עם זאת עדיין איננו רואים עליה במס’ החולים הקשים כפי שניתן לראות כאן

שזהו כידוע המדד החשוב והמשמעותי ביותר להערכת עוצמת ההתפרצות.  היציבות במס’ החולים הקשים מוסברת בכך שמרבית המאומתים החדשים הם צעירים ואינם בקבוצת סיכון, ומאומתים חדשים מחוסנים מוגנים למעשה מפני תחלואה קשה. 

אי לכך נראה שמעבר להחלטה על עטיית מסיכות במקומות סגורים וקמפיין לעידוד התחסנות בקרב צעירים בכלל ובני 12-15 (ראו כאן הדיווח על ההמלצות העדכניות להיום של איגוד רפואת הילדים)  בפרט  וכמובן הידוק הפיקוח על כניסת מאומתים לישראל בנתב”ג ובשאר אתרי הכניסה, וטיפול דיפרנציאלי באיזורי התפרצות כולל חקירות אפידמיולוגיות וקטיעת שרשראות ההדבקה,  אין עדיין מקום להיכנס ל”היסטריה” שחלק מאמצעי התקשורת החלו ל”פמפם” בימים האחרונים לרבות רמזים לכוונת משרד הבריאות להמליץ על הגבלות נוספות וכד’.

מעבר לכך, גם אם מס’ המאומתים ימשיך לעלות ויגיע גם למאות או אפילו אלפים, במידה ולא יהיה כמעט שינוי במס’ החולים הקשים נראה שעדיין המערכת יכולה להכיל זאת. באנגליה פורסם בסוף השבוע מחקר המראה שעל אף העלייה התלולה במס’ המאומתים אין מגמת עלייה במס’ החולים הקשים, ככל הנראה מאותן סיבות (גיל צעיר יותר של נדבקים ושיעור גבוה של מחוסנים).

ע”פ דיווח ב”הארץ” על אף שמס’ המאומתים היומי עלה באנגליה  מ-1739 ב-22/5 ל-10,149 ב-22/6 , לא הייתה עדיין כל עלייה במס’ החולים הקשים.

כך שאולי לא ניתן לומר עדיין שהקורונה בעידן הפוסט חיסון הפכה להיות זן חדש של שפעת אבל יש בהחלט מקום להתחיל לשקול מדיניות של “לחיות לצד הקורונה” ולהימנע מנקיטת צעדים חמורים והגבלות ללא ביסוס עובדתי מדעי.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

מקור: Journal of the American Geriatrics Society
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|09/09/2026

למרות העלייה בצורך בשירותי גריאטריה עם הזדקנות האוכלוסייה, המקצוע עדיין סובל מנראות ומהכרה מוגבלות

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן