הטיפול ב-Carisoprodol יעיל במינון נמוך של 250 מיליגרם (מתוך הכנס השנתי של American Academy of Pain Medicine)

ממחקר חדש שפורסם בכנס השנתי ה-26 של AAPM (American Academy of Pain Medicine) עולה כי יעילות מתן Carisoprodol במינון של 250 מ”ג, לטיפול בכאב גב תחתון, דומה לטיפול במינון הסטנדרטי של 350 מ”ג.

החוקרים מוסיפים כי עם המינון הנמוך ייתכן שיעור נמוך יותר של תחושת ישנוניות.

במחקר הפרוספקטיבי, רב-מרכזי, 269 חולים טופלו ב- Carisoprodolבמינון 250 מ”ג ו-278 טופלו בפלסבו.

בתחילת המחקר, ממוצע מדד RMDQ (Roland-Morris Disability Questionnaire) עמד על 10.9 בקבוצת Carisoprodol (דרגת חומרה של 1-24, כאשר 24 מעיד על המוגבלות המקסימאלית), לעומת 10.7 בקבוצת הפלסבו. השינוי הממוצע בהשוואה למצב בתחילת המחקר עמד על 3.4 (31.1%) עם Carisoprodol ו-1.8 (17.2%) עם פלסבו, ביום שלישי.

חולים שטופלו ב- Carisoprodol דיווחו על רושם כללי לשינוי במדדים, עם שיפור של 0.5 בסולם של 0-4, בהשוואה לחולים בקבוצת הפלסבו (p<0.0001). הם דיווחו כי באופן ספציפי, חל שיפור בכאבי הגב של כמעט נקודה (לפי אותו סולם) (p<0.0001).

במחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי אחר, 264 חולים טופלו ב- Carisoprodol במינון 250 מ”ג, 273 חולים טופלו ב- Carisoprodol במינון 350 מ”ג ו-269 טופלו בפלסבו. השיפור בהשוואה לפלסבו לא היה דרמטי, אך עדיין היה מובהק סטטיסטית (p<0.01).

עם זאת, ההשפעה על דירוג הכאב מצד החולים, הן עבור הכאב בכללותו והן עבור כאבי גב, היה כמעט זהה בקבוצת המטופלים במינון 250 מ”ג ובקבוצת המטופלים במינון 350 מ”ג.

היעילות של טיפול במינון 250 מ”ג הייתה כמעט זהה לזו של טיפול במינון 350 מ”ג, לכן נראה כי אין סיבה לבחור בטיפול במינון 350 מ”ג, כאשר ניתן לטפל במינון 250 מ”ג.

בנוסף, החוקרים מצאו כי מינון של 250 מ”ג לווה בתוצאות טובות מבחינת איכות החיים. לאחר שלושה ימי טיפול במינון זה תועד שיפור של 31% במדד RMDQ, בהשוואה למצב בתחילת המחקר. זאת לעומת ירידה של 17% עם פלסבו. ירידה של 30% נחשבה למשמעותית מבחינה קלינית.

החוקרים כותבים כי הטיפול לווה בהבדל קליני חשוב מבחינת התפקוד.

תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של Carisoprodol היא ישנוניות. חולים שטופלו במינון 250 מ”ג דיווחו על ישנוניות בשכיחות מעט נמוכה יותר, בהשוואה למטופלים במינון 350 מ”ג (13% לעומת 17%). עם זאת, תועדה עלייה קללה מאוד בסחרחורות וכאבי ראש, תופעות לוואי לא-נפוצות.

עם זאת, מומחים בתחום מציינים כי למרות שמקובל כי מינון נמוך עדיף על מינון גבוה, ההשפעה על החולה עשויה להופיע לאט יותר.

American Academy of Pain Medicine (AAPM) 26th Annual Meeting

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן