שכיחות גבוהה של הפרעת בתפקודי בליעה בחולים עם ברונכיאקטזיות (מתוך כנס CHEST)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Chest Physicians עולה כי בקרוב למחצית מהחולים עם ברונכיאקטזיות ישנה עדות להפרעה בתפקודי בליעה.

במחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים את תפקודי הבליעה של 114 מבוגרים (89 נשים) עם ברונכיאקטזיות באמצעות מבחן בליעה וידאו-פלואורוסקופיה במטרה לקבוע את השכיחות של הפרעה בתפקודי בליעה, או דיספגיה אורופרינגאלית, באמצעות שלוש מערכות דירוג/ניקוד: מדד EAT-10 (או Eating Assessment Tool; דיווחי מטופלים), מדד PAS (או Penetration Aspiration Scale) ומדד DIGEST (או Dynamic Imaging Grade of Swallowing Toxicity).

כל מבוגר קיבל חמש משימות בליעה – 5 מ”ל של נוזל דק, 10 מ”ל של נוזל דק, נוזל דק רציף, 5 מ”ל של מחית ומוצק – אשר נערכו פעמיים, קרי 1,140 תרגילי בליעה באוכלוסיית המחקר.

החוקרים מציינים כי 74 חולים נמצאו חיוביים ל-NTM (או Non-Tuberculosis Mycobacteria) ומהערכת תפקודי הבליעה עלה כי לא היו הבדלים בין חולים עם עדות לזיהום החיידקי ואלו ללא עדות לזיהום זה.

על-פי הסברה כי מדד PAS של 3 ומעלה מעיד על הפרעה בתפקודי בליעה, החוקרים מדווחים כי 4.2% מבין 570 מדדי הבליעה הגרועים ביותר בכל בדיקה ענו על סף זה. לפי מדד EAT-10, 31.3% מהחולים סבלו מקשיי בליעה לנוכח מדד של 3 נקודות ומעלה.

קרוב למחצית מהחולים (46.5%) השיגו מדד DIGEST כולל של נקודה אחת ומעלה, עדות להפרעת בתפקודי בליעה. בחלוקת מדד DIGEST לבטיחות ויעילות, החוקרים זיהו בליעה לא-בטוחה ב-15.8% ובליעה לא-יעילה ב-43.9% מהמקרים.

מניתוח סטטיסטי עלה קשר בין בליעה פחות יעילה ובין שלושה מדדים נמוכים יותר: מדד מסת גוף (יחס סיכויים של 0.90, רווח בר-סמך 95% של 0.83-0.97), מדד FVC צפוי (יחס סיכויים של 0.98, רווח בר-סמך 95% של 0.96-0.99) ומדד FEV1 (יחס סיכויים של 0.98, רווח בר-סמך 95% של 0.96-0.99).

לנוכח השכיחות הגבוהה של דיספגיה באוכלוסייה זו, החוקרים קוראים לשקול הערכה מקיפה של תפקודי בליעה בחולים אלו. זיהוי מוקדם של דיספגיה עשויה לסייע במניעת או הפחתת הסיכון לאירועי אספירציה בעתיד ולמנוע החמרה נוספת משנית לאספירציה וסיבוכים נלווים.

מתוך כנס CHEST

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אפליקציה סלולרית כטיפול דיגיטלי לטנטון כרוני ניסוי קליני אקראי

אפליקציה סלולרית כטיפול דיגיטלי לטנטון כרוני ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|17/06/2026

מטרת המחקר הייתה לפתח אבטיפוס של אפליקציה טיפולית דיגיטלית לטלפון נייד, המספקת ייעוץ חינוכי ורכיבים של CBT לטיפול בתסמיני טנטון כרוני, ולבדוק את יעילותה ובטיחותה במשך 16 שבועות במטופלים המדווחים על טנטון כרוני מציק

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

מקור: Baus
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|31/05/2026

רובנו חונכנו שבגברים ‘בדיקת האצבע’, בדיקה רקטלית של הערמונית, היא חלק ממערכת של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אולם בשנים האחרונות ירדה בדיקה זו מחשיבותה

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן