מסקירה חדשה שפורסמה בכתב העת Blood עולה כי בספרות הרפואית אין מחקרים קליניים באיכות מתודולוגית טובה בנוגע לקשר בין הפרעות קרישה ותוצאות טיפולי פוריות. מהנתונים הקיימים עולה כי בנשים עם נוגדני אנטי-פוסופוליפידים חלה עליה של למעלה מפי שלוש בסיכון לכשלון טיפולי פוריות. עם זאת, במחקרים פרוספקטיביים לא הודגם קשר מובהק בנושא.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בספרות הרפואית עדויות רבות הנוגעות לקשר בין תרומבופיליה (הפרעות קרישה) ובין הסיכון לסיבוכים במהלך ההריון והפלות חוזרות.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לערוך סקירה סיסטמית להערכת הקשר השנוי-במחלוקת בין תרומבופיליה ובין כישלונות טיפולי פוריות (ART או Assisted Reproduction Technologies).

החוקרים ערכו סקירה סיסטמית של מחקרים שדיווחו על תרומבופיליה בנשים תחת טיפולי פוריות, עד אפריל 2011, וזיהו 33 מחקרים (23 מחקרים להערכת נשים עם נוגדני אנטי-פוסופוליפידים, חמישה עם תרומבופיליות תורשתיות, וחמישה מחקרים עם שתי הפרעות הקרישה). הסקירה כללה בסך הכל 6,092 נשים. האיכות המתודולוגית של המחקרים הייתה נמוכה.

מתוצאות משולבות ממחקרי מקרה-ביקורת עולה כי Factor V Leiden נפוץ יותר משמעותית בקרב נשים בהן נכשלו טיפולי פוריות, בהשוואה לנשים פוריות, או אלו שהצליחו להרות בעקבות טיפולי פוריות (יחס סיכויים של 0.38). לא נמצא קשר בין מוטאציה ב-Prothrombin, מוטאציה ב-MTHFR (Methylenetetrahydrofolate Reductase), חסר Protein S, Protein C או Anti-Thrombin, ובין כשלון טיפולי פוריות.

בנשים בהן טיפולי פוריות נכשלו תועדה שכיחות גבוהה יותר של נוגדני אנטי-פוסופוליפידים (יחס סיכויים של 3.33), עם עדות להטרוגניות רבה בין המחקרים (p<0.00001).

מחקרי עוקבה פרוספקטיביים לא הדגימו קשר מובהק בין תרומבופיליה ובין תוצאות טיפולי פוריות. למרות שממחקרי מקרה-ביקורת עולה כי בנשים עם כשלונות טיפולי פוריות שכיחות גבוהה יותר של Factor V Leiden ונוגדני אנטי-פוסופוליפידים, העדויות בנושא אינן חד-משמעיות ואינן נתמכות במחקרי עוקבה.

Blood 2011; 118: 2670-2678

הערכת מערכת, התייחסותו של ד”ר קמחי, עורך מדור ראומטולוגיה:

מאמר סקירה זה נדרש לשאלה שהופכת להיות נפוצה יותר ויותר ומערבת לעיתים גם את הריאומטולוג והיא המשמעות המילדותית של הפרעות קרישה ובתוכן נוכחות נוגדנים מסוג אנטיקרדיוליפין. במחקר זה ההתיחסות היא להצלחה של הפרייה מלאכותית ולא להפלות.

עיקר המסקנה היא כי על אף לא מעט מחקרים בנושא איכותם המתודולוגית ירודה ועל כן קשה להסיק מסקנה ברורה. עם זאת נמצא כי ב 5270 נשים שנבדקו במסגרת 29 מחקרים שונים הסיכון לכשלון של הפרייה מלאכותית היה גדול יותר מפי 3 בחולות בהן נמצאו נוגדנים מסוג אנטיקריוליפין. הסיכון נמצא גבוה במיוחד בחולות עם LUPUS ANTICOAGULANT, ותתי סוגים מסויימים של אנטיקרדיוליפין אך דווקא לא עבור נוגדנים ל B2 GLYCOPROTEIN . המחברים מציינים שסיכון זה לא נמצא ב COHORT STUDIES ועל כן יש לבחון את המסקנות בהסתייגות זהירה.

מובן שלא ניתן להסיק מנתונים אילו לגבי התערבות תרופתית במסגרת הפרייה מלאכותית המוכוונת להפרעת קרישה ועל אף הפופולאריות של הבדיקה לא ניתן אפילו להסיק לגבי הצורך בסקירת נשים במסגרת זו לנוגדנים לאנטיקרדיוליפין.