האיגוד הקרדיולוגי בפנייה ישירה וציבורית לראש הממשלה ולשר הבריאות: הסדירו את הטיפול בסייפר במסגרת סל הבריאות !

האיגוד הקרדיולוגי בישראל יצא היום במכתב גלוי לראש הממשלה ולשר הבריאות ובו פנייה להסדיר באופן דחוף את השימוש בתומכון “סייפר”. במכתבם מתארים ראשי האיגוד את המצב הבלתי האפשרי שבו נמצאים קרדיולוגים במציאות הנוכחית שבה עליהם להסביר לחולה המצונתר את האפשרוריות העומדות לרשותו, לרבות הצורך לרכוש מכספו את ה”סייפר” במידה ויבחר בחלופה זו. המכתב נשלח בעקבות כנס חירום שנערך ב-23/7 לאחר פרסומים נוספים בתקשורת לפיהם מצטיירים הקרדיולוגים כבעלי אינטרס כספי.

אין ספק שזהו מכתב חסר תקדים בדרישתו התקיפה והברורה לשינוי הסטטוס המאוד בעייתי הקיים כיום בנושא התומכונים. עכשיו לא נותר אלא לקוות שאכן ראשי המדינה ומערכת הבריאות יקבלו פנייה זו ברצינות המחייבת ואף יפעלו להסדרתו.

להלן המכתב כלשונו:  

                                                                                                       26/7/04

לכבוד

כבוד ראש הממשלה                                         כבוד שר הבריאות

מר אריאל שרון                                               מר דני נוה

                     הנדון: תומכונים (סטנטים) משחררי תרופה מסוג “סייפר”

אדוני ראש הממשלה ואדוני שר הבריאות,

פניה זו באה בעקבות אסיפת חירום שכונסה בתאריך 23.7.2004, ע”י ראשי האיגוד הקרדיולוגי בישראל ופורום מנהלי המחלקות הקרדיולוגיות ומכוני הלב בישראל.

כידוע לכבודכם, בחדשים האחרונים הוכנס לשימוש בישראל תומכון עורקי (סטנט) מסוג חדש, המשחרר תרופה, המכונה “סייפר”.

תומכון זה מפחית באופן משמעותי את תופעת ההיצרות מחדש אשר מתרחשת לאחר השתלת תומכון רגיל הנמצא בסל הבריאות בשיעור של כ 30%, ובכך גורם להפחתה ניכרת בצורך בצנתור לב חוזר, ובחלק מן החולים אף את הצורך בניתוח מעקפים.

עלות תומכון זה כ 2,700$, והוא לא נכנס לסל הבריאות, על כן חולה המעוניין בתומכון צריך לרכוש אותו ישירות מהספק או מהחברה המשווקת אותו. כמובן שלרופא המצנתר אין כל תמורה כספית או אחרת בתהליך זה.

ברצוננו להתריע בפניכם כי הפרסומים הרבים בתקשורת לאחרונה, וחוסר היכולת לספק את תומכון הסייפר בחינם בבתי החולים, יוצרים מצב בלתי נסבל. על הקרדיולוג מוטלת החובה להציג למטופל את יתרונותיו של הסייפר בטרם הטיפול, כאשר אין ביכולתו להשתילו אלא לאחר שהמטופל רוכש את התומכון מהיבואן. המטופל הנתון במצוקה והממתין לצנתור נאלץ להחליט ברגעים קשים כאלה אם לרכוש את תומכון הסייפר במיטב כספו או להסתפק בתומכון הרגיל. הקרדיולוג, במקום שיבצע את הטיפול הרפואי, הופך להיות בעל כורחו מתווך בהתנדבות בין ספק התומכון לבין החולה הנזקק לו, ועקב כך הופך להיות הכתובת לזעמם ולתסכולם של המטופלים. עדות בוטה לבעייתיות של המצב הקיים הינן הכתבות במדיה המשתלחות בקרדיולוגים, והמתארות אותנו כרודפי בצע המנצלים את מצוקת המטופל לעשיית רווח. כל אלה יוצרים מצב בלתי נסבל ואולי אף מסוכן. אנו חוששים שזעם זה עלול להיות מתורגם למעשה, כפי שלמרבה הצער כבר קרה במקומותינו.

                                          

אנו פונים אל כבודכם להתערב מיד ולהסדיר את נושא ה”סייפר”. אנו מוכנים לסייע בקביעת קריטריונים רפואיים לבחירת חולים בהם קיימת הוכחה שתומכון זה עדיף על תומכון רגיל.

כידוע לכבודכם, קופת חולים אחת כבר עשתה צעד בכוון זה, אולם עדיין הבלבול והמבוכה רבים.

                                                           

לא נוכל להמשיך לפעול בתנאים בלתי אפשריים אלה, ואנו מבקשים את התערבותכם המיידית.

                                                           בכבוד רב,

פרופ’ צבי ורד                                                                   פרופ’ דן צבעוני

     נשיא                                                                            נשיא נבחר

האיגוד הקרדיולוגי בישראל                                    האיגוד קרדיולוגי בישראל

בשם פורום מנהלי המחלקות ומכוני הלב בישראל:
פרופ’ ראובן איליה, פרופ’ מיכאל אלדר, פרופ’ אלכסנדר בטלר, פרופ’ דניאל דוד, פרופ’ יהונתן חסין,   פרופ’ אברהם כספי, פרופ’ בזיל לואיס, פרופ’ חיים לוטן, פרופ’ אלון מרמור, פרופ’ וולטר מרקביץ’, פרופ’ אנדרה קרן, פרופ’ גד קרן, פרופ’ נתן רוגין, פרופ’ יוסף רוזנמן, דר’ טיבריו רוזנפלד, דר’ אורי רוזנשיין, פרופ’ לאונרדו רייזין, דר’ אבי שוטן

העתקים:

פרופ’ אבי ישראלי, מנכ”ל משרד הבריאתו

דר’ יורם בלשר, יו”ר ההסתדרות הרפואית בישראל

 נ.ב.

כבוד ראש הממשלה וכבוד שר הבריאות, שקלנו תחילה לשלוח מכתב זה כפניה אישית, אולם עקב הכתבות

הקשות לאחרונה בתקשורת, אנו שולחים עותקים ממכתב זה לכתבי הבריאות בעיתונים ובתקשורת

האלקטרונית.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן