התועלת בטיפול התרופתי הניתן לחולים עם אוטם לבבי ראשון Arch Intern Med))

מניתוח הממצאים ממאגר נתונים משבדיה עולה כי מתן טיפול באספירין, חסמי-ביתא, מעכבי ACE או סטטינים בטרם האשפוז בבית החולים, בחולים עם אוטם לבבי חריף ראשון, מלווה בסיכון נמוך משמעותית להופעת STEMI (ST-segment Elevation MI), שהוא אוטם מסוכן וחמור יותר.

מהמחקר עולה כי הסיכון  ירד עם עליה במספר התרופות הללו שניתנו בטרם אוטם לבבי חריף, והממצאים מדגישים את חשיבות הטיפול התרופתי המונע בחולים בסיכון גבוה.

החוקרים התבססו על נתוני מאגר Swedish Register of Information and Knowledge About Swedish Heart Intensive Care Admissions (RISK-HIA), הכוללים את כל החולים שאושפזו ביחידות לטיפול כלילי בין השנים 1995-2006. הם אספו נתונים אודות 103,459 חולים שאושפזו בין 1 בינואר, 1996, ועד 31 בדצמבר, 2006, עם אוטם לבבי חריף ראשון. הקריטריונים לאבחנת אוטם לבבי חריף היו מתוקנים וזהים בכל בתי החולים שלקחו חלק במחקר, ובהתאם לקריטריוני ה-WHO, Joint European Society of Cardiology, ו-American College of Cardiology.

מהתוצאות עולה כי 43.5% מהחולים שהתקבלו עם STEMI (43.5% מכלל החולים), היו צעירים יותר, עם שכיחות נמוכה יותר של מחלה קרדיווסקולארית קודמת, ונטלו פחות תרופות טרם האשפוז. חולים עם STEMI נטלו בשכיחות נמוכה יותר טיפול תרופתי לפני האוטם הלבבי, בהשוואה לחולים ללא STEMI: אספירין (20.4% לעומת 33.5%), חסמי-ביתא (22.5% לעומת 33.2%), מעכבי ACE (10.3% לעומת 15.8%) וסטטינים (8.1% לעומת 15.0%).

מבין החולים עם STEMI, 61.4% לא נטלו טיפול תרופתי, זאת בהשוואה ל-45.9% מהחולים ללא STEMI.

לאחר תקנון לגיל, מין, יתר לחץ דם, סוכרת, אי-ספיקת לב, אנגינה, רה-וסקולריזציה בעבר, עישון, שנת אשפוז וטיפול קודם באספירין, חסמי-ביתא, מעכבי ACE וסטטינים), טיפול קודם באספירין (OR = 0.72,  99% CI = 0.69-0.76), חסמי ביתא (0.82,  0.78-0.86), מעכבי ACE (0.84,  0.79-0.89) וסטטינים (0.79,  0.74-0.84) היו קשורים באופן בלתי-תלוי עם סיכון מופחת להופעת STEMI.

יתרה מזאת, הסיכון ירד עם מספר הטיפולים התרופתיים הקודמים, ונטילת שלוש תרופות, או יותר, לוותה ביחס סיכונים מתוקן של 0.48 להופעת STEMI (99% CI = 0.44-0.52), בהשוואה לאלו שלא נטלו טיפול תרופתי בעת האשפוז.

Arch Intern Med. 2010;170(15):1375-1381

לידיעה ב-NELM

הערת מערכת:


בהקשר למאמר זה, אתם מוזמנים לעיין בהתייחסותו של פרופ’ רן קורנובסקי, עורך מדור קרדיולוגיה – צנתורי לב, לחצו כאן.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן