ההנחיות החדשות לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי יוצאות כנגד השימוש בחסמי תעלות סידן

הנחיות חדשות לטיפול ביתר לחץ דם של עורקי הריאה מזהירות מהשימוש בחסמי תעלות סידן, תכשירים נפוצים לטיפול ביל”ד סיסטמי, בחולים לא יציבים עקב תופעות הלוואי הפטאליות שקשורות בטיפול זה.

ה- American College of Chest Physicians (ACCP) פירסם הנחיות קליניות לאבחון וטיפול בחולים הסובלים מיתר לחץ דם ריאתי. ההנחיות פותחו ע”י צוות רב-תחומי של מומחים ואומצו ע”י ה- American College of Cardiology Foundation, ה-American College of Rheumatology, ה- American Heart Association וה-Pulmonary Hypertension Association. ההנחיות פורסמו בעקבות סקירת כל המחקרים וההנחיות שפורסמו בקשר ליל”ד ריאתי.


“המספר המוערך של החולים הסובלים מיל”ד ריאתי בארה”ב עומד על כ-100,000 וכל שנה מתגלים כמה אלפים של מקרים חדשים” ציינו החוקרים והוסיפו שהמחלה עלולה להתפתח בכל גיל ומין, אך השכיחות הגבוהה ביותר היא בנשים בנות 20-40.


פאנל המומחים התנגד לטיפול אמפירי בחסמי תעלות סידן או לשימוש בתכשירים הללו בחולים אשר לא הגיבו למתן של מרחיבי כלי דם ריאתיים מכיוון שעבודות הראו סיכון מוגבר להופעת תופעות לוואי חלקן אף פטאליות בעקבות השימוש בתכשירים הללו.

בנוסף המליצו החוקרים לבצע בדיקה גנטית לחולים עם רקע משפחתי של יל”ד ריאתי כיוון שכאשר המחלה אינה מטופלת היא כרוכה, בייחוד באוכלוסיות מסוימות כמו נשים בהריון, בסיבוכים קשים שרובם נובעים מאי ספיקת לב ימנית. חולים שיאותרו בדרך זו ינוטרו בצורה קפדנית יותר לגילוי הסימנים הראשונים של המחלה.

החוקרים המליצו גם על ביצוע בדיקות סקר מתקדמות בחולים הסובלים ממחלות כרוניות הכרוכות בסיכון מוגבר לפתח יל”ד ריאתי. כמו כן הומלץ שחולים הסובלים מיל”ד ריאתי מסיבה לא ברורה יעברו בירור למחלות רקמת חיבור ול-HIV.

ההנחיות כללו גם המלצות לביצוע הערכה של הפרעות נשימה בשינה, גורם סיכון והחמרה של יל”ד ריאתי. ההנחיות תמכו גם בהמשך ביצוע צנתור של הלב הימני לאישור האבחנה והערכת החומרה של המחלה.

מבחינת הטיפולים, המליצו החוקרים שנשים הסובלות מהמחלה ימנעו מכניסה להריון.

למידע נוסף לגבי ההנחיות ניתן להכנס לאתר של ה-ACCP בכתובת http://www.chestnet.org

לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

מקור: Journal of the American Geriatrics Society
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|09/09/2026

למרות העלייה בצורך בשירותי גריאטריה עם הזדקנות האוכלוסייה, המקצוע עדיין סובל מנראות ומהכרה מוגבלות

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן