מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי טיפול ב- Tirzepatide (מאונג’רו) בכל המינונים הפחית רמות אלבומינוריה, ללא השפעה על התפקוד הכלייתי בחולים עם סוכרת מסוג 2.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה של שמונה מחקרים אקראיים ומבוקרים להשוואת השפעות Tirzepatide אל מול פלסבו או טיפול פעיל אחר על רמות אלבומינוריה ותפקוד כלייתי בחולים עם סוכרת מסוג 2. הם אספו נתונים אודות 6,226 חולים עם סוכרת מסוג 2 שטופלו ב- Tirzepatide במינונים של 5, 10 או 15 מ”ג וכן 3,307 ביקורות בזרוע פלסבו, Semaglutide, או אינסולין.
התוצא העיקרי היה ההבדל בשינוי האבסולוטי ביחס אלבומין:קריאטינין בשתן מתחילת המחקר בין Tirzepatide ובין קבוצות הביקורת. תוצא יעילות משני היה השינוי בקצב פינוי גלומרולארי משוער בין שתי הקבוצות.
מהנתונים עולה כי בסך הכל, טיפול ב- Tirzepatide הפחית יחס אלבומין:קריאטינין בשתן בהיקף של 27% (הבדל ממוצע של 26.9%-, p<0.001) לעומת הביקורות. הירידה ביחס אלבומין:קריאטינין בשתן הייתה עקבית בכל מינוני Tirzepatide (הבדל ממוצע של 23.12%- תחת טיפול במינון 5 מ”ג, 27.87%- תחת טיפול במינון 10 מ”ג ו-27.15%- תחת טיפול במינון 15 מ”ג).
התועלת של Tirzepatide הייתה בולטת עוד יותר בחולים עם רמות אלבומינוריה גבוהות יותר (יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 30 מ”ג/גרם ומעלה) בתחילת המחקר (הבדל ממוצע של 41.42%-, p<0.001) בהשוואה לביקורות.
עם זאת, לטיפול ב- Tirzepatide לעומת קבוצת הביקורת לא הייתה השפעה משמעותית על קצב פינוי גלומרולארי משוער (p=0.46), עדות להעדר השפעה שלילית של Tirzepatide על התפקוד הכלייתי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי Tirzepatide הינו כוכב עולה למניעה ודחיית מחלת כליות כרונית בחולים עם סוכרת מסוג 2.
Diabetes, Obesity and Metabolism, Dec 20, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!