מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-International Vasculitis Workshop עולה כי הסיכון לזיהומים בחולים עם וסקוליטיס על-רקע ANCA תחת טיפול לדיכוי חסיוני גבוה יותר בחולים עם מחלת ריאות כרונית וכן באלו עם זיהום קודם במהלך השראת הפוגה.
מחקר TIRAZAREM הינו מחקר אקראי ומבוקר שהשווה את יעילות Rituximab ו-Azathioprine להשגת ושמירת הפוגה ב-187 חולים עם הישנות וסקוליטיס על-רקע ANCA. לנוכח שיעור הזיהומים הגבוה בשלב ההשראה – 62 חולים (33.2%) חוו לפחות זיהום אחד – החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של זיהומים בשלבי האינדוקציה והאחזקה.
החולים היו במעקב לאורך 24 חודשי טיפול ולמשך 24 חודשים נוספים לאחר הטיפול, במטרה לקבוע אילו גורמים מנבאים זיהומים.
מהנתונים עולה כי בחולים עם מחלת ריאות כרונית בתחילת הדרך תועד סיכון גבוה יותר משמעותית ב-79% להתפתחות זיהום במהלך שלב האינדוקציה של הטיפול, בעוד שבאלו עם קשריות ריאתיות או קביטציות ריאתיות תועד סיכון גבוה כפליים לזיהום.
המנבא המשמעותי ביותר של זיהום במהלך שלב האחזקה של הטיפול היה זיהום בשלב האינדוקציה, כאשר בחולים תועד סיכון גבוה פי 2.3 לזיהום.
פיברוזיס ריאתי וחסימת דרכי אוויר גדולים לוו גם כן בסיכון גבוה יותר מכפליים לזיהום במהלך שלב האחזקה של טיפול לדיכוי חיסוני.
מניתוח הנתונים לא עלה הבדל בסיכון לזיהומים בין חולים תחת Rituximab ואלו תחת Azathioprine.
החוקרים מסכמים וכותבים כי זיהום בשלב אינדוקציה זוהה כגורם המנבא המשמעותי ביותר להתפתחות זיהום בשלב האחזקה או במהלך המעקב לאחר-טיפול.
International Vasculitis Workshop, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!