לאחרונה דיווחנו על המחקר הזה הבדלים לפי מין ומגדר בשימוש בנוגדי-קרישה פומיים לטיפול בפרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם (Front Pharmacol) שהצביע על הבדלים בגישה הטיפולית
מדד חדש בשם Alfalfa-MB, המבוסס על שבעה משתנים קליניים, עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לדימום מג’ורי תחת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בחולים עם פרפור פרוזדורים, כך
בחולים עם דימום חד מדרכי עיכול עליונות, חסר ויטמין C מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר, כולל עליה בשיעורי תמותה, דימום חוזר והארכת משך האשפוז, כך עולה
במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעור אירועי דמם מג’ורי עומד על כאחד
בהמשך לדיווח על מחקר זה טיפול טרומבוליטי במטופלי שבץ מוחי שנמצאים תחת טיפול ב-DOAC בטוח (JAMA Neurology) ביקשנו מפרופ’ נתן בורנשטיין להתייחס לתוצאות ולהשלכות המחקר. להערכת
מניתוח הנתונים משני מחקרי STOPDAPT-2 של חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית עולה כי טיפול מונותרפי בקלופדיגורל חודש לאחר טיפול נוגד-טסיות כפול מלווה בסיכון מופחת לאירועי
במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בקשישים בשנות ה-80 לחייהם עם אבחנה של תרומבואמבוליזם
מדגם לאומי בארה”ב מראה כי על פי נתונים של יותר מ-76 מיליון אשפוזים לצורך לידה, שיעור הדימום לאחר לידה עלה באופן משמעותי לאורך 20 השנים האחרונות
במאמר שפורסם בכתב העת Cerebrovascular Diseases מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש בו זוהו מספר גורמים המנבאים התפתחות דימום תוך-גולגולתי תסמיני לאחר תרומבקטומי אנדווסקולארי
טיפול בתרופות ממשפחת סטטינים הפחית משמעותית את הסיכון לאירועי דמם מג’ורי, תמותה מכל-סיבה ואירועים מוחיים איסכמיים בחולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם שטופלו
במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Stroke and Cerebrovascular Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול מוקדם בנוגדי-טסיות בתוך פחות מ-24
בחולים לאחר סגירת אוזנית פרוזדור שמאך, טיפול מונותרפי בנוגדי-קרישה פומיים חדשים לווה בסיכון נמוך יותר לאירועי דמם, בהשוואה לטיפול מונותרפי בקומדין, כך עולה מתוצאות מחקר
גולש יקר ! ידיעה זו מיועדת לסגל הרפואי בלבד ואינה מאושרת לצפייה לקהל הרחב. אנא בצע LOG IN (כניסה מזוהה בקישור הבא: התחברות ) ע”י
בחולים עם אירוע מוחי עקב דימום תוך-מוחי לא-טראומטי שיעורים גבוהים יותר משמעותית של אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA
הטיפול ב- Tranexamic Acid מהווה אפשרות יעילה ובטוחה לבקרת דימומים סביב התערבות ניתוחית לטיפול בשבר תוך-טרוכנטרי בחולים שטופלו באמצעות קיבוע תוך-לשדי, כך עולה מתוצאות מחקר
טיפול ארוך-טווח במעכב P2Y12 לאחר התערבות כלילית מילעורית הפחית את הסיכון לדימום לאחר שלוש שנים בהשוואה לטיפול נוגד-טסיות כפול, ללא הבדלים משמעותיים בשיעור האירועים האיסכמיים,
שני-שליש מהנשים בגיל הפוריות אשר החלו בטיפול בנוגדי-קרישה בשל תרומבואמבוליזם ורידי חד דיווחו על דימום ווסתי כבד באופן חריג בחודשים שלאחר התחלת הטיפול, כך עולה
מטא אנליזה עדכנית שהוצגה בכנס ב- European Society of Cardiology (ESC) האחרון הראתה שטיפול במעכבי P2Y12 הפחית את הסיכון לאירועים איסכמיים עוקבים, בעיקר אוטם לבבי
טיפול בקומדין מלווה בשיעורים גבוהים יותר של אירועי דמם ממערכת העיכול העליונה, אך לא לכלל אירועי דמם או דימומים ממערכת העיכול התחתונה, בהשוואה לטיפול בנוגדי-קרישה
מתוצאות מחקר עולם-אמיתי חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי כמחצית מהחולים המופנים לניתוח לא-לבבי מג’ורי בתוך שנה מהתערבות כלילית מילעורית הפסיקו