טיפול ארוך-טווח במעכב P2Y12 לאחר התערבות כלילית מילעורית הפחית את הסיכון לדימום לאחר שלוש שנים בהשוואה לטיפול נוגד-טסיות כפול, ללא הבדלים משמעותיים בשיעור האירועים האיסכמיים, כך עולה מתוצאות מחקר SMART-CHOICE, שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology.
החוקרים מדווחים כי לאחר שלוש שנות מעקב במסגרת המחקר, טיפול מונותרפי במעכב P2Y12 לאחר שלושה חודשי טיפול נוגד-טסיות כפול היה דומה לטיפול נוגד-טסיות כפול לאורך זמן במניעת אירועים איסכמיים. יתרה מזאת, טיפול מונותרפי במעכב P2Y12 הוביל לשיעור נמוך יותר של אירועי דמם מג’ורי.
במסגרת המחקר השוו החוקרים בין טיפול נוגד-טסיות כפול במשך שלושה חודשים ולאחריו טיפול מונוותרפי במעכב P2Y12 אל מול טיפול נוגד-טסיות כפול ב-2,993 חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית (גיל ממוצע של 65 שנים; 73% גברים).
כעת בחנו החוקרים את התוצאות לאחר שלוש שנים ממחקר SMART-CHOICE, כאשר התוצא העיקרי היה משלב של אירועים איסכמיים כולל תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי או אירוע מוחי. תוצאי סיום משניים כללו דימומים (סיווג BARC של 2-5) ודימום מג’ורי (סיווג BARC של 3-5).
לאחר 3 שנים, שיעורי היארעות התוצא העיקרי לא היו שונים משמעותית בין מטופלים במעכב P2Y12 בלבד לאחר שלושה חודשי טיפול כפול בנוגדי-טסיות, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול נוגד-טסיות כפול למשך שנה לאחר התערבות כלילית מילעורית (יחס סיכון של 1.06, p=0.69).
עם זאת, החוקרים זיהו ירידה בשיעורי דמם (יחס סיכון של 0.39, P<0.001) ודימום מג’ורי (יחס סיכון של 0.59, p=0.048) בקרב חולים שקיבלו שלושה חודשי טיפול נוגד-טסיות כפול למשך שלושה חודשים ולאחריו טיפול מונותרפי במעכב P2Y12 בהשוואה לטיפול בן שנה אחת במשלב נוגדי-טסיות.
ממצאים אלו תומכים בגישה להפסקת הטיפול באספירין עם טיפול ללא-הגבלה במעכב P2Y12 לאחר תקופה מינימאלית של טיפול כפול בנוגדי-טסיות בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית.
JAMA Cardiol, Sep 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!