נערך מחקר שבדק את ההשפעה של החייאת נוזלים שניתנה לפצועי מעיכה, נפגעי רעידת האדמה בבינגול, טורקיה. שאלונים לגבי מאפייניהם הדמוגרפים, הקליניים, המעבדתיים והטיפוליים של 16
חוקרים מדווחים שטיפול ב- Atorvastatin (lipitor) הביא לשיפור בתפקודי הכליה בחולים הסובלים ממחלת לב כלילית (CAD). תוצאות אלה עלו מתוך ניתוח הנתונים של תת-קבוצה ממחקר ה-
בתורמי כליה מבוגרים יותר, יכולה הסרת הכליה להתבצע באמצעות לפרוסקופיה, ללא עליה בשיעור הסיבוכים בתורם או במקבל השתל. במאמר שפורסם לאחרונה, מסבירים החוקרים כי האינטרקציה
למרות ששיעורי ההישרדות של ילדים עם end-stage renal disease השתפרו ב- 40 השנים האחרונות, שיעורי התמותה של ילדים אלו עדיין גבוהים פי 30 ביחס לילדים
מתן עירוי של human atrial naturietic peptide (h-ANP) יעיל לטיפול ב- acute ischemic renal failure לאחר ניתוח לבבי עם סיבוכים, קובע מחקר אקראי חדש. h-ANP
חוקרים מדווחים כי Doxercalciferol מוריד באופן בטיחותי את רמות ה-PTH בחולים הסובלים מפעילות יתר של הפארא-תירואיד משנית למחלת כליות כרונית. החוקרים מציינים כי calcitriol מוביל
ממחקר חדש עולה ששימוש באנזים הרקומביננטי carboxypeptidase-G2 (CPDG2) מביא לירידה מהירה ומשמעותית יותר בריכוז של מטוטרקסט בפלסמה בהשוואה לטיפול באמצעות דיאליזה, בחולים עם אוסטאוסרקומה. בחולים מסוימים,
מחקר חדש מוצא כי בחולים המקבלים טיפולי דיאליזה פריטונאלים, מתן מינון נמוך של חיסון נגד צהבת B לעור קשור לשיעורים גבוהים יותר של תגובה מוקדמת מאשר מתן החיסון
מחקר שהוצג לאחרונה מוצא כי טיפול במחלת כליות כרונית באמצעות EPSs, חלבונים מעודדי erythropoiesis, דוחה משמעותית את ההתדרדרות הבלתי-נמנעת בתפקוד הכליות. הטיפול נמצא יעיל במידה זהה בחולים בעלי
מחקר חדש מוצא כי זיהום CMV אקוטי עלול להגדיל את הסיכון להיווצרות תסחיפים בורידים (VTEs) בחולים העוברים השתלת כליה, שכבר מצויים בסיכון מוגבר להיווצרות VTEs
בניגוד ל- unfractionated heparin (UFH), ה- low-molecular-weight heparin אנוקספרין (Lovenox) מפונה בעיקר דרך הכליות. חוקרים ביקשו לבדוק אם קיים סיכון מוגבר לדימומים בחולים עם אי
היפרטרופיה לבבית נצפית לעיתים קרובות בילדים לאחר ביצוע השתלת כליה, אך מחקר שפורסם לאחרונה מציע כי לבעיה מבנית זו קיימות גם השלכות תיפקודיות. במושתלים מבוגרים
ממחקר חדש עולה שחולים הסובלים ממחלת כלייה סופנית (ESRD) אשר טופלו בביתם באמצעות דיאליזה פריטונאלית היו מרוצים מהטיפול יותר מאשר חולים אשר טופלו במרכזים הרפואיים
על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, עליה קטנה ברמות הקראטינין שמופיעה במהלך הזמן בנשים מבוגרות הסובלות ממחלת לב קורונרית (CHD) אינה מעלה את הסיכון להתרחשות ארוע קרדיווסקולרי.
מאנליזה רטרוספקטיבית שפורסמה לאחרונה עולה כי דלקת בכלי הדם (vasculitis), רמות פיברינוגן לפני ביצוע ניתוח, הופעת קרישים (פקקות) בשל גישות שנעשו לכלי הדם בעבר, וסיכון גבוה
תת-אנליזה של מחקר ה- IRMA-2 בדקה האם השיפור בתפקוד הכלייתי הינו הפיך לאחר הפסקת טיפול של שנתיים בתרופות להורדת לחץ דם. המחקר כלל 133 חולי
בכנס שהתקיים לפני כשבוע על ידי הסניף הישראלי של הקולג’ האמריקאי לכירורגיה, הציג פרופ’ מור, מנהל מחלקת ההשתלות בבילינסון, נתונים לפיהם מתוך 86 ישראלים שבגופם
ממחקר חדש עולה שבחולים הסובלים מאי ספיקת לב (CHF) ומטופלים בספירונולקטון (Aldospirone,Aldactone) גיל מבוגר ו- left ventricular ejection fraction (LVEF( נמוך הם גורמי סיכון עצמאיים
המודיאליזה עלולה לגרום לדלקת חריפה חולפת (transient acute inflammation) בילדים, אולם היא אינה תורמת לדלקת הכרונית אשר נגרמת בדרך-כלל על ידי אורמיה כרונית. כך על-פי
טיפול במיקרואלבומינוריה עם ACE inhibitors בהעדר יתר לחץ-דם והיפרכולסטרולמיה מוריד את שיעור הארועים הקרדיו-וסקולרים והכלייתיים ב- 44% לאורך תקופה של 4 שנים. כך הוצג ב-