החשש שתרופות מקבוצות COX-2 מעלות את הסיכון להופעת אירועים קרדיווסקולרים, ובעיקר אוטם שריר הלב – MI,  עלה לאחרונה בעקבות מס’ פרסומים, בעיקר אודות הרופקוקסיב (ויוקס),

מחקר ה-TARGET מאושש נתונים לפיהם תרופה מקבוצת COX-2 ,במקרה זה  lumiracoxib במינון של 400 מ”ג ליום, אשר ניתנה לחולים באוסטיאואתריטיס (OA ) בגילאים של מעל

ממחקר חדש עולה שנשים עם רמות גבוהות או נמוכות של ויטמין A נמצאות בסיכון גבוה יותר לסבול משבר במפרק הירך מאשר נשים עם רמות נורמליות

צריכה יומית של 100 מיקרוגרם (4000 IU) ויטמין D ליום במבוגרים היא פיזיולוגית ובטוחה. הצריכה ההולמת (AI) לאוכלוסיה המבוגרת יותר היא 15 מיקרוגרם (600 IU)

מחקר זה ניסה לבחון את האפקטיביות הרפואית והיעילות הכלכלית של שימוש בשיטת טיפול התנהגותית-קוגנטיבית (CBT ) ממוחשבת בחולים הסובלים מדיכאון או חרדה במסגרת הרפואה הראשונית.

האם צריכה יומית של ויטמין E עשוייה להפחית זיהומים בדרכי הנשימה בקרב אוכלוסיה מבוגרת ? על שאלה זו ניסה מחקר זה לענות. המסקנות, יש לאמר

ע”פ מחקר תצפיתי זה שנערך בקבוצה של למעלה מ-12,000 מטופלים: הוספת אינסולין גלארגין לטיפול פומי בחולי סוכרת סוג 2 אשר לא השיגו איזון גליקמי, משפר

ממצאיו של מחקר מבוקר מצביעים על כך שטיפול באמצעות גירוי מגנטי חוזר לגולגולת (Repetitive transcranial magnetic stimulation (rTMS) שווה ביעילותו ל- fluoxetine לטיפול בדכאון בחולי פרקינסון.

ממחקר חדש עולה שבקרב חולים מאושפזים הסובלים מאי ספיקת לב, דכאון יותר שכיח באלו הסובלים ממחלת כליות כרונית. בחולים הללו נמצא שהופעת הדכאון היתה קשורה

ממצאים שפורסמו לאחרונה מעידיל כי בשלבים המוקדמים של מחלת הפרקינסון מהווים selegiline ומעכבי monoamine oxidase type B inhibitors אחרים טיפולים זולים ויעילים בהפחתת חוסר-התפקוד והצורך

לפי מחקר ה-ARMYDA (ר”ת של Atorvastatin for Reduction of MYocardial Damage during Angioplasty ) אשר מתפרסם כעת ב-Circulation , השימוש באטורבסטטין (ליפיטור) 40 מ”ג למשך

רמות גבוהות של HDL באוכלוסיה מבוגרת, קשורות באופן הפוך לסיכון לשבץ תרומבו-אמבולי, כך עולה ממחקר המתפרסם החודש ב-Am J Epidemiol . עד כה היה ידוע

במטופלים הסובלים מהיפרכולסטרולמיה, טיפול משולב בסימבסטטין יחד עם רמיפריל משפר את התפקוד האנדותלי ומפחית את פעילות החימצון וסמנים אינפלמנטורים אשר מעידים על הפחתה בסיכון לאירועים קרדיווסקולרים. כך

לאחרונה זוהה סמן יחודי של פירוק סחוס, שנמדד כ- C-telopeptide fragments of type II collagen (CTX-II) בשתן. החוקרים בדקו את הקשר בין ריכוז הסמן בשתן

ע”פ מאמר המתפרסם ב-Diabetes Care אנליזה כלכלית רפואית שבחנה אסטרטגיה של טיפול באירבהסרטן (Irban ), תרופה מקבוצת ה-ARBS , לטיפול ביתר לחץ דם של חולי

האיגוד הקרדיולוגי בישראל פרסם נייר עמדה מפורט המתייחס לסוגייה זו. התייחסות מיוחדת היא לגבי נשים הרות עם מסתם תותב. המסמך הוכן ע”י ד”ר ירון שפירא,

תוצאות מעקב בן 6 שנים אחר מחקר ה-ATBC שנערך בפינלנד לא מוצאות כל עדות לכך שלכל אחד משני האנטי-אוקסידנטים alpha-tocopherol ו-beta-carotene השפעה מגוננת על ליבם

ה-FDA אישר הוספת התוויה של טיפול ביתר לחץ דם חמור לתכשיר Hyzaar (שילוב של לוסרטן והידרוכלורותיאזיד – המוכר בישראל בשם אוקסאאר פלוס) . ההחלטה לאשר

במחקר רנדומלי,כפול סמיות ומבוקר פלצבו זה בחנו החוקרים אם טיפול בצלוליטיס (דלקת תת עורית המאופיינת בחום ונפיחות) לא מסובך באמצעות לבופוקסצין 500 מ”ג ליום למשך 5 ימים

חוקרים דיווחו על אסוציאציה בין אקטיביציה של signal transducer and activator of transcription 5 (Stat 5) לבין ה-grade ההיסטולוגי של סרטן הערמונית. “יתכן ו-stat 5