מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Microbiology and Infection עולה כי טיפול פומי בגלוקוקורטיקואידים כנגד מחלות כרוניות מלווה בסיכון מוגבר לקנדידמיה, עם עדות לסיכון תלוי-מינון,
טיפול מונע ב- Trimethoprim-Sulfamethoxazole(או TMP-SMX) מפחית את הסיכון לזיהומים חמורים בהיקף של 50% בחולים עם אבחנה של וסקוליטיס על-רקע ANCA (או Antineutrophil Cytoplasmic Antibody), כאשר
בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך
אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים
מחקר שפורסם ב-Infection (Springer), הראה כי שילוב אנטיביוטי הכולל פוספומיצין IV הינו יעיל ובטוח לטיפול במגוון רחב של זיהומים חיידקיים חמורים בחולי טיפול נמרץ.
לאבחנה של זיהום ב-PJP (או Pneumocystis Jiroveci) חשיבות פרוגנוסטית רבה בחולים עם וסקוליטיס סיסטמית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Rheumatology. ברקע למחקר
במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the Pediatric Infectious Diseases Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעורי אספרגילוזיס פולשני נעים סביב
בדיקות רפואיות מעידות על הדבקה בוירוסים, חיידקים עמידים וטפילים בחטופים והחטופות שחזרו משבי החמאס ואצל חיילים השבים מלחימה בעזה. לפי מומחים לבריאות הציבור, המצב הבריאותי החמור בעזה מהווה כר פורה להתפתחות של מחלות זיהומיות ומגפות, והשפעות אלה יורגשו גם בישראל בתוך שבועות
על מנת לשלוט בהתפשטות העמידות לתרופות אנטי-מיקרוביאליות, חשוב לדעת היכן מתרחשים מקרי הדבקה בעמידויות אלו והיכן שיעורי ההדבקה עולים. על ידי ניטור עמידות בטיפול באוכלוסיות
מחקר חדש הדגים את המאפיינים מולקולריים ודרכי ההדבקה של Enterobacterales המייצרים NDM בבתי החולים בישראל. מחקר ישראלי חדש שפורסם ב-Journal of Antimicrobial Chemotherapy הראה כי
מחקר ישראלי חדש הדגים כי תרופות שאינן אנטי-מיקרוביאליות עשויות להעלות את הסיכון להדבקה ב-Enterobacteriaceae עמידים לאנטיביוטיקה במספר מנגנונים מחקר חדש שפורסם ב-Antibiotics (Basel), ובוצע על
מחקר ישראלי חדש בחן את ההתפרצות הארצית של זיהומי קנדידה אוריס בישראל והראה כי אשפוזי ה-COVID-19 היוו גורם משמועתי להתפשטות הזיהומים מחקר ישראלי חדש שפורסם
גולש יקר ! ידיעה זו מיועדת לסגל הרפואי בלבד ואינה מאושרת לצפייה לקהל הרחב. אנא בצע LOG IN (כניסה מזוהה בקישור הבא: התחברות ) ע”י
בכתבתה בכאן 11, חושפת קטי דור כי הטיפול בישראל בהדבקה בפטריה קנדידה אאוריס, שהוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי כפטריה בעלת דרגת סיכון מרבית לחיי
על פי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2021 בה אובחנו מיליון וחצי נשאי HIV. הנתונים מראים שחלה עליה קלה לעומת 2020 שנובעת ככל הנראה בעקבות ההשלכות
בדגימות שערך משרד הבריאות במהלך הימים האחרונים התקבלה דגימה חיובית לחיידק כולרה ממאגר המים ירמוכים בצפון הארץ. משרד הבריאות מעריך כי מקור החיידק, ככל הנראה,
המשרד להגנת הסביבה דרש מהמועצה האזורית הערבה התיכונה לבצע ניטור, ובמידת הצורך לבצע הדברה מיידית לפי נתוני משרד הבריאות, מתחילת השנה נפטר אדם אחד מהמחלה
מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-DDW (Digestive Disease Week) עולות עדויות לפיהן יש לצמצם את השימוש בקורטיקוסטרואידים בחולים עם מחלת מעי דלקתית במטרה להפחית את
מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר בהודו עולה כי 12 חודשי טיפול פומי ב-Itraconazole (איטרנול) הובילו לתוצאות טובות יותר מטיפול הניתן לאורך שישה חודשים להפחתת התלקחויות אספרגילוזיס
לאחרונה דיווחנו על המחקר המטריד הזה האם גלולות למניעת היריון מעלות את הסיכון לזיהומים? (Br J Clin Pharmacol) ובשל החשיבות של הנושא ביקשנו לקבל את