השתלת קרנית הינה הפתרון הניתוחי במקובל לטיפול בעכירות מעוורת של הקרנית, למרות שהתוצאות ארוכות הטווח של השתלת קרנית לא תמיד מוצלחות. במהלך העשור האחרון פותחו

נאופלסיה קשקשית של שטח פני העין Ocular surface squamous neoplasia (OSSN) הינה מושג הכולל טווח של ממאירויות קשקשיות של האפיתל, החל מדיספרסיה (dysplasia) ועד לקרצינומה

במהלך השנתיים האחרונות, ניתוחי רפרקציה של הוצאת עדשה דרך חתך קטן  small-incision lenticule extraction SMILE, הפכו לחלופה אפשרית לניתוחי LASIK באירופה ובאסיה לצורך תיקון קוצר

פזילה היא הפרעה בתאום תנועות העיניים המאופיינת בסטייה הוריזונטלית, ורטיקלית, או סיבובית של עין אחת ביחס לעין השנייה.  למרות שבדרך כלל פזילה מתפתחת בילדים, פזילה

הפרעות ראייה הינן הנכות הרביעית בשכיחותה בילדים בארצות הברית, כאשר אמבליופיה היא הגורם המוביל להפרעות ראייה בילדים. אמבליופיה המכונה גם “עין עצלה” מצויה באחוז אחד

חסימת וריד רשתית מרכזי Central retinal vein occlusion (CRVO) הינה הפרעה וסקולרית שכיחה ברשתית שהינה גורם שכיח לאיבוד ראייה ללא כאב באנשים בגיל העמידה ובזקנים.

דיסטרופיה אנדותליאלית של הקרנית של פוקס Fuchs) ) הינה דיסטרופיה דו-צדדית של הקרנית במתקדמת לאט ומאופיינת באיבוד פרוגרסיבי של תאי האנדותל של הקרנית עם עיבוי

דלקת אידיופטית של הארובה idiopathic orbital inflammation (IOI), שנקראה בעבר פסאודוטומור של הארובה, הינו מצב שעדיין לא ברור במלואו המייצג גוש ארובתי המורכב מדלקת לא

אלרגיה עינית כוללת קבוצה של הפרעות של רגישות יתר אשר פוגעות באופן ראשוני בלחמית. הצורה השכיחה ביותר של אלרגיה עינית הינה דלקת לחמית אלרגית עונתית

שגשוג של תאים לימפואידיים באובאה הינו נדיר. ניתן להבחין בשלושה שלבים בהבנת מצב זה מאז תיאורו לראשונה ב- 1920. השלב הראשון החל בתיאור של Triebenstein

פטריגיום שכיח ב”חגורת הפטריגיום” שבין שלושים מעלות צפונית ושלושים מעלות דרומית לקו המשווה. השינוי ההיסטופתולוגי העיקרי בפטריגיום ראשוני הינו דגנרציה אלסטואידית של קולגן הלחמית הנובע

נכות ראייתית ומחלות עיניות המיוחסות לגיל משפיעים על האפשרויות הכלכליות והלימודיות, מפחיתים את איכות החיים ומגדילים את הסיכון למוות. ארגון הבריאות העולמי העריך שאיבוד ראייה

גלאוקומה מאופיינת באיבוד פרוגרסיבי של תאי גנגליון של הרשתית ושל האקסונים שלהם בעצב הראייה. כתוצאה מכך נגרם חוסר מבני ותפקודי המתבטא בנזק לעצב הראייה ואיבוד

עדשות תוך עיניות  Intraocular lenses (IOLs) מתוכננות להחליף את העדשה עם הירוד. מעבר לתכונות הבסיסיות של הוספת כוח רפרקטורי ספירי למנגנון האופטי של העין, כאשר

הדמית (Choroid) הינה שיכבה עשירה בכלי דם המרכיבה את מעטפת העין. הדמית נמצאת בין הרשתית, אותה היא מזינה ובה היא תומכת, לבין הלובן סקלרה. לאחר

מלנומה של הענביה האחורית הדמית וגוף העטרה, מהווה 96 אחוזים מכל מלנומות הענביה. הטיפול במלנומה מתרכז בזיהוי מוקדם והתערבות טיפולית באמצעות אנוקלאציה, הקרנה, ניתוחים להוצאת

זיהוי ההתקדמות וקצב ההשתנות מצויים בבסיס הטיפול בגלאוקומה. המחלה מאופיינת בשינויים פרוגרסיביים בעצב הראייה המלווה באיבוד תפקודי במהלך הזמן, אך קיימת שונות בקצב השינוי באנשים