רטינופתיה הנגרמת מהידרוקסיכלורוקווין (Hydroxychloroquine, HCQ) היא סיבוך מוכר אך יחסית נדיר של טיפול ממושך בתרופה, המשמשת בעיקר לטיפול בזאבת, בדלקת פרקים שגרונית ובמחלות אוטואימוניות נוספות
פרופ’ ענת לבנשטין על ההתפתחויות האחרונות; מנגנוניות, הדמייתיות ומחקריות, על המשמעויות הקליניות של GA ועל הטיפול בה
מחקר זה (RIVER) הוא הניסוי הרב־מרכזי הפרוספקטיבי הראשון שבחן את הבטיחות והיעילות של שימוש בסטנט (תומכן) ייעודי לטיפול בהיצרות בסינוסים הוורידיים בקרב חולים עם IIH שאינם מגיבים לטיפול תרופתי
מטרת המחקר הייתה להשוות את הביצועים והבטיחות של שישה כלי תיעוד (scribing) מבוססי מודלי שפה גדולים (LLMs) ביצירת רשומות קליניות באופתלמולוגיה, בהתבסס על מפגשי רופא־מטופל מדומים
מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו
עדות ראשונה לדינמיקה טרימסטריאלית ייחודית של זרימת הדם ברשתית ובכורואיד במהלך הריון תקין
סקירת ממצאים מרכזיים מכנסי AAO,ASCRS וממאגרי עמיתים — מניתוח AI לטיפולים גנטיים
גרורות לעין הן תופעה מוכרת, כאשר הענבייה (uvea) היא האתר השכיח ביותר למעורבות גרורתית. עם זאת, גרורות לקשתית (iris) הן נדירות יחסית, ובמיוחד כאשר מקורן הוא בסרטן ריאה מסוג Non-Small Cell Lung Cancer (NSCLC)
מחקר רטרוספקטיבי רחב היקף זה מצא כי ניתוח Trabeculectomy קשור לירידה מובהקת בסיכון להתפתחות בצקת מקולרית ציסטואידית (CME) בהשוואה להשתלת Tube shunt, בקרב חולי גלאוקומה ללא סוכרת
ליקוי ראייה הוא בעיה עולמית משמעותית: בשנת 2020 כ־1.84 מיליארד אנשים סבלו מליקוי ראייה כלשהו, מתוכם כ־43 מיליון עיוורים. עזרים מסורתיים לראייה ירודה, כגון עדשות מגדילות אלקטרוניות, מכשירי OCR ומשקפיים ייעודיים הינם יעילים אך יקרים, מסורבלים ולעיתים בעלי סטיגמה חברתית
הספרות בנושא הייתה עד כה הטרוגנית ולא חד־משמעית
אף שמדובר בממצא שפיר ואסתטי בעיקרו, קיימת מחלוקת בספרות באשר לקשר בינו לבין דיסליפידמיה ומחלות קרדיווסקולריות
תלונות עיניות הן סיבה שכיחה לפנייה לחדר המיון, כשחלק משמעותי מהמקרים מערבים פתולוגיות דחופות העלולות לגרום לאובדן ראייה קבוע. בחדרי מיון רבים אין נגישות מיידית לבדיקה פונדוסקופית מלאה או ל־OCT
מטרת המחקר הייתה להעריך אם חומרת רטינופתיה סוכרתית (שגשוגית ולא שגשוגית) קשורה לעלייה בסיכון לפתח דמנציה בקרב חולי סכרת
המאמר דן כיצד הגיל שבו מתחילה מיאסטניה גרביס (MG) משפיע על מאפיינים קליניים ועל התוצאות לטווח ארוך של החולים
ביספוספונטים הן תרופות נפוצות לטיפול במחלות עצם כמו אוסטאופורוזיס, אך יש דיווחים על תופעות לוואי עיניות כולל אובאיטיס בעקבות מהשימוש בתרופות אלו. הראיות הקיימות היו מבוססות בעיקר על מחקרי עוקבה ועל דיווחים רטרוספקטיביים, עם ממצאים סותרים לגבי הקשר הסיבתי
לייזר לאסיק לתיקון רוחק ראייה (היפרופיה) נחשב מורכב יותר בהשוואה לתיקון קוצר ראייה, בשל הצורך באבלציה פריפרית לצורך יצירת תלילות מרכזית של הקרנית, דבר העלול להשפיע על יעילות, חיזוי ובטיחות ההליך. בעשורים האחרונים חלו התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות בלייזרי האקסימר, אך נדרשת הערכה שיטתית ועדכנית של הראיות הקיימות
טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות
אובאיטיס לא־זיהומי הוא גורם משמעותי לפגיעה בראייה, וגלאוקומה משנית היא אחד הסיבוכים הקשים והבלתי הפיכים ביותר באובאיטיס. עם זאת, ההערכה המדויקת של הסיכון לגלאוקומה בחולים עם אובאיטיס אידיופתי, ללא מחלות אוטואימוניות סיסטמיות, לא נחקרה באופן נרחב עד כה
גלאוקומה הינה מחלה כרונית המשמשת גורם מרכזי לעיוורון, וגורם הסיכון ההפיך היחיד הידוע עד כה הוא לחץ תוך־עיני מוגבר. הקשר בין השמנה לגלאוקומה שנוי במחלוקת, ומורכב מהגדרות שונות של השמנה וכן מהקשר האפשרי לתסמונת מטבולית