סקירת מאמר Ann Intern Med. 2004 May 18;140(10):802-13. Meta-analysis: respiratory tolerance to regular beta2-agonist use in patients with asthma. Salpeter SR, Ormiston TM, Salpeter EE.

מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב וחבר ועדת העדכון בנושא סרטן הריאות באגודה למלחמה בסרטן אחד

מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב וחבר ועדת העדכון בנושא סרטן הריאות באגודה למלחמה בסרטן בקיץ

שיטות התנהגותיות לשליטה באפילפסיה עפרה מהודר, MSc “מכבי טבעי” להלן מספר שיטות התנהגותיות שהופיעו בספרות הרפואית, למניעה שניונית של אפילפסיה. מטרתן איננה לרפא את המחלה

בקישור שלהלן ניתן להאזין (ולצפות בו זמנית במס’ שקופיות) לראיון מיוחד שקיימנו עם פרופ’ אנדריי קרן על תופעת שריר הלב המעובה, ועל עקרונות והניסיון של

דיכאון נפוץ בנשים, פי שניים מאשר בגברים. הסבר אפשרי לכך הוא שנשים הינן עניות יותר מגברים, תפקידן בחברה שונה, שנשים סובלות יותר מאפליה על רקע

כמחצית מהחולים בארה”ב מעל גיל 65, המאושפזים בשל אי ספיקת לב, מאושפזים בשנית תוך חצי שנה משיחרורם מביה”ח. הוצאות האשפוז והאשפוז החוזר, מהוות 60% מסך

עשורים של שתיית קפה, הפכו את הקפה, למשקה הנפוץ ביותר בעולם. מחקרים רבים ניסו לפענח את יתרונותיו והשפעותיו של הקפה. הנושא נבדק ביתר לחץ דם,

אם קיים פינוטיפ האופייני לחולים אוטוסטיים ? כבר לפני 50 שנה תואר הקשר בין היקף הראש לבין autistic spectrum disorders   בקיצור .ASD השאלה האם היקף

אוטם חד בשריר הלב נותר גורם שכיח לתמותה ברחבי העולם. למרות ירידה בתמותה ממחלת לב כלילית ברוב המדינות המפותחות, התמותה עדיין בעליה ברוב המדינות במזרח

לאחרונה פורסם ב-BMJ מאמר (Where is the evidence that animal research benefits humans? ) שסקר את איכות ותועלת המחקרים הנעשים בבעלי חיים.מסקנות המחקר הן שהתועלת

אנו שמחים להציג כאן את מאמרו של פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב

אנו שמחים להציג כאן את מאמרו של פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב

 אנו שמחים להציג כאן את מאמרו של פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב וחבר ועדת העדכון

 שני רבינוביץ, עורכת מדור רוקחות אקרבוז, תרופה פומית לטיפול בסכרת מסוג מעכב אלפא-גלוקוזידאז, יכולה להאט התקדמות של טרשת עורקים בחולים פרה-דיאבטיים. כך עולה ממאמר שהתפרסם

התמונה הקלינית של    Hemolytic uremic syndrome או   HUS בקיצור, תוארה לראשונה בשנת 1955.  כיום ברור שלא מדובר במחלה אחידה, אלא בתהליך פתולוגי המשותף למספר גורמים

לפני מס’ ימים פירסמנו כאן כי באנגליה אושר הסימבסטטין 10 מ”ג כטיפול OTC . אנו שמחים להביא כאן את סקירתו ותגובתו של ד”ר דב גביש

רגישות לאור מוגדרת כפריחה חדשה או החמרה בפריחה, כוויית שמש חריגה או הופעת גרד או עיקצוץ לאחר חשיפה לשמש או למקור אור מלאכותי. הפרעה זו

גורמי הסיכון המוכרים לשבץ מנבאים רק באופן חלקי אירועים חוזרים. מספר סמנים המטולוגיים לקרישתיות-יתר, כולל נוגדני אנטי-פוספוליפיד (antiphospholipid antibodies), נמצאו קשורים לאירועים תרומבו-אמבוליים. אך העדות

טרשת עורקים עשויה להיות בחלקה מחלה דלקתית, לכן סמנים דלקתיים עשויים לנבא מחלה קרדיו-וסקולרית באוכלוסיה הכללית. בנייר עמדה שפורסם לאחרונה  קבעו ה- CDC וה American