נשתדל הפעם להשלים את הדיון בנושא ונתחיל   ב…. מומים מלידה תינוקות שנולדו עם מומי לב,  ברובם יתפתחו בקצב תקין. מדובר בתינוקות שאינם סובלים מהיפוקסיה או

בקישור שלהלן ניתן להאזין (ולצפות בו זמנית במס’ שקופיות) לראיון מיוחד שקיימנו עם פרופ’ אנדריי קרן על תופעת שריר הלב המעובה, ועל עקרונות והניסיון של

תסמונת Prader-Willi אכזרית היא, אך למזלנו מחלה נדירה. מבחינה גנטית היא מעניינת – אך לפני שנתמקד בתופעות הגנטיות המיוחדות, נעלה בזכרונינו את התמונה הקלינית. מהלך

השיטה המקובלת למדידת לחץ דם במרפאה היא בעזרת מד לחץ דם כספית. באמצעות שיטה זו הודגם הקשר בין לחץ הדם לסיכון הקרדיו-וסקולרי. כמו כן מד

עשורים של שתיית קפה, הפכו את הקפה, למשקה הנפוץ ביותר בעולם. מחקרים רבים ניסו לפענח את יתרונותיו והשפעותיו של הקפה. הנושא נבדק ביתר לחץ דם,

גוף האדם חשוף למגוון רחב של אנטיגנים ביניהם פתוגנים וכאלה שאינם פתוגנים, כגון האנטיגנים של המזון. מספר מנגנונים מאפשרים לגוף להתגונן נגד הפתוגנים. אחת השאלות

סוכרת מסוג 1 עשויה להיות מחלה הניתנת למניעה. מספר רב של התערבויות מוצלחות תוארו במודלים של בעלי חיים עם סוכרת. בבני אדם, תוצאות מחקרים פרוספקטיביים

אוטם חד בשריר הלב נותר גורם שכיח לתמותה ברחבי העולם. למרות ירידה בתמותה ממחלת לב כלילית ברוב המדינות המפותחות, התמותה עדיין בעליה ברוב המדינות במזרח

לאחרונה פורסם ב-BMJ מאמר (Where is the evidence that animal research benefits humans? ) שסקר את איכות ותועלת המחקרים הנעשים בבעלי חיים.מסקנות המחקר הן שהתועלת

אנו שמחים להציג כאן את מאמרו של פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב

אנו שמחים להציג כאן את מאמרו של פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב

תינוקות הסובלים מהפרעה בגדילה רובם עברו ברור מעבדתי מקיף. לסיבת ההפרעה בגדילה, אם סביבתית אם פיזיולוגית, בדיקות המעבדה עוזרות לנו רק במעט במציאת הסיבה.            

 אנו שמחים להציג כאן את מאמרו של פרופ’ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב וחבר ועדת העדכון

 שני רבינוביץ, עורכת מדור רוקחות אקרבוז, תרופה פומית לטיפול בסכרת מסוג מעכב אלפא-גלוקוזידאז, יכולה להאט התקדמות של טרשת עורקים בחולים פרה-דיאבטיים. כך עולה ממאמר שהתפרסם

התמונה הקלינית של    Hemolytic uremic syndrome או   HUS בקיצור, תוארה לראשונה בשנת 1955.  כיום ברור שלא מדובר במחלה אחידה, אלא בתהליך פתולוגי המשותף למספר גורמים

לפני מס’ ימים פירסמנו כאן כי באנגליה אושר הסימבסטטין 10 מ”ג כטיפול OTC . אנו שמחים להביא כאן את סקירתו ותגובתו של ד”ר דב גביש

גורמי הסיכון המוכרים לשבץ מנבאים רק באופן חלקי אירועים חוזרים. מספר סמנים המטולוגיים לקרישתיות-יתר, כולל נוגדני אנטי-פוספוליפיד (antiphospholipid antibodies), נמצאו קשורים לאירועים תרומבו-אמבוליים. אך העדות

טרשת עורקים עשויה להיות בחלקה מחלה דלקתית, לכן סמנים דלקתיים עשויים לנבא מחלה קרדיו-וסקולרית באוכלוסיה הכללית. בנייר עמדה שפורסם לאחרונה  קבעו ה- CDC וה American

הריונות המסתיימים בלידה, מקטינים את הסיכון לפתח סרטן שד. אולם, אין זה ברור, כיצד משפיעים הריונות המסתיימים בהפלה, ספונטנית או יזומה על סיכון זה. קשה