קיימות עדויות לכך שדלקת כרונית עלולה לעודד הופעת מחלה טרשתית. במחקר זה נבדק האם זיהום אקוטי ומתן חיסון מגדילים את הסיכון להתרחשות ארועים ווסקולריים בטווח
בעשור האחרון חלה התקדמות רבה בגישה לטיפול בתסמונות כליליות חריפות ללא הרמת מקטע ST (non-ST-segment elevation acute coronary syndromes: NSTE-ACS). במקביל לשילוב טיפולים תרופתיים חדשים,
Efficacy and Bleeding Complications Among Patients Randomized to Enoxaparin or Unfractionated Heparin for Antithrombin Therapy in NonST-Segment Elevation Acute Coronary Syndromes תעוקה בלתי יציבה ואוטם
תעוקה בלתי יציבה ואוטם שריר הלב ללא עליות ST בתרשים האק”ג, הינם מרכיבים של התסמונת התעוקתית החדה, Acute Coronary Syndrome. מצבים אלו, הם הביטוי העיקרי
חוקרים העריכו תוצאות קליניות ואנגיוגרפיות בחולים שעברו התערבות מלעורית חוזרת עקב post sirolimus-eluting stent restenosis. היצרות חוזרת לאחר השתלת sirolimus-eluting stent (SES) הוגדרה כהפחתה של
אוטם חד בשריר הלב נותר גורם שכיח לתמותה ברחבי העולם. למרות ירידה בתמותה ממחלת לב כלילית ברוב המדינות המפותחות, התמותה עדיין בעליה ברוב המדינות במזרח
תעוקת לב כרונית, הינה מחלה הגורמת למוגבלות קשה, ופוגעת בכ-7 מיליון אמריקאים כל שנה. למרות הגדלת הידע והיכולת לטיפולי הרה-וואסקולריזציה (Re Vascularization), אשר נועדו בעיקר
Aspirin, ibuprofen, and mortality after myocardial infarction: retrospective cohort study. J P Curtis. BMJ 2003;327:1322-1323 (6 December), doi:10.1136/bmj.327.7427.1322. למאמר מחקרי התבוננות וניסויים מעבדתיים העלו חשש שההשפעה המגנה
יעילותם של התומכנים ברה-וואסקולריזציה של עורקי הלב נובעת מבטיחותם הגבוהה יותר מאשר ההרחבה באמצעות בלון ומשיעור נמוך יותר של חסימה חוזרת של העורק המוצר. למרות
מחלות קארדיו-וואסקולריות מהוות את סיבת המוות העיקרית במרבית העולם, בעיקר בצורת מחלת העורקים הכליליים. הטיפולים החדשים למחלה זאת שיפרו מאוד את הפרוגנוזה של חולים אלו.
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מאמר המתפרסם ב-JAMA בוחן ארבעה גורמי סיכון חדשים – CRP, ליפופרוטאין A, פיברינוגן והומוציסטאין אשר לגביהם הצטברו מספיק נתונים כדי לתמוך
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מאמר המתפרסם ב-JAMA בוחן ארבעה גורמי סיכון חדשים – CRP, ליפופרוטאין A, פיברינוגן והומוציסטאין אשר לגביהם הצטברו מספיק נתונים כדי לתמוך
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מאמר המתפרסם ב-JAMA בוחן ארבעה גורמי סיכון חדשים – CRP, ליפופרוטאין A, פיברינוגן והומוציסטאין אשר לגביהם הצטברו מספיק נתונים כדי לתמוך
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מאמר המתפרסם ב-JAMA בוחן ארבעה גורמי סיכון חדשים – CRP, ליפופרוטאין A, פיברינוגן והומוציסטאין אשר לגביהם הצטברו מספיק נתונים כדי לתמוך
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מאמר המתפרסם ב-JAMA בוחן ארבעה גורמי סיכון חדשים – CRP, ליפופרוטאין A, פיברינוגן והומוציסטאין אשר לגביהם הצטברו מספיק נתונים כדי לתמוך
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מאמר המתפרסם ב-JAMA בוחן ארבעה גורמי סיכון חדשים – CRP, ליפופרוטאין A, פיברינוגן והומוציסטאין אשר לגביהם הצטברו מספיק נתונים כדי לתמוך
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מאמר המתפרסם ב-JAMA בוחן ארבעה גורמי סיכון חדשים – CRP, ליפופרוטאין A, פיברינוגן והומוציסטאין אשר לגביהם הצטברו מספיק נתונים כדי לתמוך
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מאמר המתפרסם ב-JAMA בוחן ארבעה גורמי סיכון חדשים – CRP, ליפופרוטאין A, פיברינוגן והומוציסטאין אשר לגביהם הצטברו מספיק נתונים כדי לתמוך
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מאמר המתפרסם ב-JAMA בוחן ארבעה גורמי סיכון חדשים – CRP, ליפופרוטאין A, פיברינוגן והומוציסטאין אשר לגביהם הצטברו מספיק נתונים כדי לתמוך
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מאמר המתפרסם ב-JAMA בוחן ארבעה גורמי סיכון חדשים – CRP, ליפופרוטאין A, פיברינוגן והומוציסטאין אשר לגביהם הצטברו מספיק נתונים כדי לתמוך