טילמן וחב’ מאסאן, גרמניה. Eur J Cardiothorac Surg. 2006 Jul;30(1):117-125. מטרות: כשלון מעקף לאחר ניתוח מעקפים עלול לגרור איסכמיה חריפה ואוטם לבבי אשר מחייב החלטה
הפירסומים האחרונים בנושא ההומוציסטאין והתהיות שהתעוררו כתוצאה מכך הביאו אותנו לראיון שקיימנו עם פרופ’ בן עמי סלע, מנהל המעבדה הכימית בשיבא תה”ש הנחשב לאחד המומחים
Guru V, Fremes SE, Tu JV. , J Thorac Cardiovasc Surg. 2006 May;131(5):1021-8. רקע: ישנן עדויות מדעיות המצביעות ששימוש בשתלים עורקיים מקטין שכיחות ארועים לבבים
היקף השימוש והטיפול בהצרויות עורקים כליליים באמצעות סטנטים משחררי תרופה (DES) גדל והולך באופן מרשים, והטכנולוגיה הזו נחשבת לאחת מפריצות הדרך הגדולות ברפואה בכלל ובקרדיולוגיה
לאור הדיווחים וההדים שעלו מהרצאתו של פרופ’ טגרט מתוך כנס האיגוד הקרדיולוגי שהתקיים בשבוע שעבר, הרצאה שתוצג בקרוב במלואה באתר ואשר בה טען טגרט כי ניתוחי מעקפים
סקירה מתוך ה-JAMA גיליון 295 , מאת גולדברגר נפתח בתקציר הסקירה: מכשירי implantable cardioverter defibrillators או בקיצור ICDs , משמשים כיום במגוון הולך וגדל של
תקציר תעוקת חזה יציבה הינה צורת הביטוי השכיחה של מחלת לב כלילית, אולם עד עתה היה קיים מידע מחקרי מועט לגבי הדרך המיטבית להעריך את
האבחנה בין אירוע לבבי חריף ובין גורמים אחרים לכאבי חזה היא חשובה ביותר בעיקר בשל תוצאות האבחון השגוי. על אף ההתקדמות בדרכי האבחון של התקפי
הנחיות National Cholesterol Education Program Adult Treatment Panel III (ATPIII), ממליצות לבצע הערכה קרדיווסקולרית בנבדקים אסימפטומטים על-בסיס Framingham Risk Scores (FRS). מחקר זה בחן את
כפי שציינו בפתיח, אנו מתחילים בפינה חדשה שבה ננסה לרכז עבורכם, בקיצור נמרץ מאוד, את החדשות הרפואיות שנראות כחשובות והמעניינות ביותר. כאן אנו סוקרים את
בהתייחס לדיווח שהצגנו בשבוע האחרון (מתוך ה- Am J Kidney Dis ) על ה”אפלייה” בטיפול תרומבוליטי לה “זוכים” חולי אי ספיקת כליות, מבקש ד”ר וייסגרטן,
אבחנת תעוקת חזה יציבה וכרונית, כוללת אי נוחות בחזה הקדמי השמאלי, הניתנת לחיזוי וחוזרת על עצמה לאחר מאמץ גופני או התרגשות. התסמינים לרוב קשים יותר
אספירין הוכח כמשפר את סיכויי ההישרדות של חולים הסובלים ממחלת לב איסכמית ומקטין את הסיכון לאירועים וסקולרים (MI, שבץ וכד’). מסיבה זאת, מרבית חולי הלב
למרות ההתקדמות שחלה בעשור האחרון בתחום ההתערבויות החודרניות בעורקים הכליליים, עדיין אין הסכמה בנוגע לתפקיד ולעיתוי של פעולות אלו במטופלים עם תעוקה בלתי יציבה או
מוות פתאומי כתוצאה ממחלת לב מהווה נטל משמעותי על בריאות הציבור בעולם המערבי. השפעתו מודגשת עוד יותר בשל העובדה שמוות פתאומי הוא לעיתים התסמין הראשון
לאחרונה פרסמנו בחדשות סיכום של מחקר מה-NEJM על השוואה ארוכת טווח בין PCI לניתוח מעקפים ( CABG) להלן עיקרי הדיון כפי שהופיעו במאמר ב-NEJM בסיכומו
תקציר הבטיחות הקרדיוואסקולארית בטווח הארוך של הגלולות המשולבות למניעת הריון עדיין שנויה במחלוקת, ועד כה לא פורסם ניתוח סטטיסטי מקיף (meta-analysis) שניסה להעריך את הקשר
בגיליון הקודם של הג’ורנאל הבאנו מחקר שפורסם ב-circulation שהוכיח קשר בין דכאון לסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. במחקר זה, מתוך ה-JAMA , בוחנים החוקרים סוגייה דומה, אך
ע”פ מחקר שהתפרסם במהדורה המקוונת של ה-NEJM מניעה ראשונית באמצעות אספירין במינון נמוך בקרב נשים מפחיתה את הסיכון לשבץ, אך אינה משפיעה על הסיכון לאוטם
בנשים רבות הסובלות מתעוקת חזה (angina pectoris), צנתור מדגים עורקים כליליים תקינים, או כמעט תקינים. במקרים רבים נאמר לנשים אלו כי הן אינן סובלות ממחלה