במחקר חדש עולה, כי ניטרול של רמות tumor necrosis factor (TNF) ע”י טיפול בנוגדי TNF, בחולי ראומטואיד ארטריטיס (RA) פעילה, מגביר את רמות ה- HDL
בנשים רבות הסובלות מתעוקת חזה (angina pectoris), צנתור מדגים עורקים כליליים תקינים, או כמעט תקינים. במקרים רבים נאמר לנשים אלו כי הן אינן סובלות ממחלה
הסיכון ללקות בכיב בכף הרגל, במהלך חייהם של הלוקים בסוכרת, הוא 15 אחוזים ואף ,מחישובי היארעות והימצאות חדשים יותר, עולה שההימצאות במהלך החיים של כיב
נראה כי ברחבי העולם נמשכת העלייה המתמדת בכמות החולים עם מחלת כליות כרונית (chronic kidney disease) ובעקבותיה אי-ספיקת כליות סופנית (end-stage renal failure) המחייבת דיאליזה
מודעה במהלך החודשיים האחרונים הרצנו סקר קצר במסגרת האתר (למען הגילוי הנאות יש לציין שהסקר נערך עבור חברת אבנטיס, משווקת האקטונל ואנו מודים לחברה על
כולנו מודעים לסיבוכי השברים הנובעים מאוסטיאופורוזיס ונדרשים לעיתים תכופות לטפל בשברים אלו. מעבר לטיפול בשברים עצמם כדאי להקדיש מחשבה לטיפול באוסטיאופורוזיס וכך להקטין את היארעות
ד”ר שלום כץ, מומחה לכירורגיה אורולוגית,בית חולים אסותא ומנהל מרכז “רפואה אישית” מרפאות מומחים. כל ארבעה מתוך עשרה גברים מעל גיל 55 סובלים מערמונית מוגדלת.
הממאירות של המעי הגס והחלחולת או: סרטן קולורקטאלי, (Colorecatal), היא אחד מסוגי הממאירויות הנפוצים בעולם. סקירה זאת, תציג בפניכם את החידושים הקשורים בגידול זה. הממאירות
גילוי האינסולין לפני יותר מ-80 שנה, נחשב אחת מפריצות הדרך המשמעותיות ברפואה של המאה ה-20. איכותו של האינסולין המקורי לא היתה גבוהה, אך השיפור בטכנולוגית
בכתבה מרתקת של תמרה טראובמן מ”הארץ” היא מציגה עובדות מתוך ספר חדש והרצאות המשודרות במסגרת האוניברסיטה הפתוחה המתארות מחקרים שנעשו בתקופת השואה. מצד אחד, מוצג תיאור מעניין
“שכם” לפי אבן-שושן : “החלק העליון בגב מתחת לעורף, החלק שבין הכתפיים”. משמע אפוא כי שכם וכתף שני דברים שונים הם. השכם במרכז החלק העליון
מחקרים בבעלי חיים הציעו כי מגנזיום הנצרך בדיאטה עשוי לשחק תפקיד במניעת סרטן קולורקטלי, אך חסרים היו עד כה מחקרים בבני אדם. מטרת מחקר זה היתה איפוא
הענין במחלות מדבקות, הולך וגובר, הסבר אפשרי הוא מידת המעורבות של התקשורת בזיהומים הן באסיה, כמו במקרה ה-SARS ודרך זיהומים של מערכת העיכול על ספינות
תרופות הפועלות כנגד איגור טסיות, בכללן חומצה אצטיל-סליצילית (acetylsalicylic acid), אספירין (aspirin), מהוות נדבך מרכזי בטיפול במחלה של העורקים הכליליים. אולם, ישנם חולים בהם לא
בהמשך לסקירת עומק שהוצגה כאן לאחרונה, פנינו לפרופ’ מורדכי קרמר- מנהל מכון הריאה במרכז רבין, ואחד המומחים המובילים בישראל בתחום רפואת ריאות בכלל ויתר לחץ
דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה Luchsinger JA, Tang MX, Shea S, Mayeux R. Hyperinsulinemia and risk o Alzheimer disease. Neurology 2004;63:1187-1192. רקע. השכיחות
נראה שכמעט כולנו “חטפנו” השנה שפעת בשלב זה או אחר. מה באמת המימצאים, הסיבות ואילו לקחים ניתן להסיק ? על שאלות אלה ואחרות פנינו לפרופ’
קורנליוס צלזוס חי במאה הראשונה לספירה הנוכחית, איש בעל אופק רחב, כתב, את ספרו הרפואי, De Medicinas ובנוסף, גם ספרים בחקלאות ובמדע ניהול מלחמה. יש
כמובטח, הנה סקירה נוספת מה-NEJM העוסקת בקשר בין סטטינים ל-CRP : טיפול בסטטינים (statins) מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים על ידי הפחתה של רמות הכולסטרול
מחלת האלצהיימר (Alzheimer) ודימנציה וואסקולרית, הינן סיבות נפוצות לדימנציה בארה”ב, וסביר להניח ששיעור מחלות אלו יעלה בשנים הבאות. רוב הדיווחים מתייחסים למחלות אלו בנפרד ואילו