השוואה בין בדיקת Quantitative MRI Spin-Spin Relaxometry ו-Proton MRS במקרים של אנצפלופתיה נאונטלית (PEDIATRICS)

מחקר חדש נועד להשוות את החשיבות הפרוגנוסטית של בדיקת MRI spin-spin relaxometry, עם זו של Proton MRS, במקרים של אנצפלופתיה נאונטלית.

במסגרת המחקר, עקבו החוקרים אחר 21 יילודים שנולדו במועד, ואובחנו עם אנצפלופתיה נאונטלית, בגיל ממוצע של 3.1 ימים (בטווח של 1-5 ימים). זמני spin-spin relaxation נקבעו באזורי גרעיני הבסיס, והחומר הלבן באזור התלמוס, האונה הפרונטאלית, הפריאטלית והאוקסיפיטלית, על-פי הדמיות של 25 ו-200 מילישניות. את שיעורי המטבוליטים קבעו באמצעות בדיקת MRS באזור התלמוס.

התוצאות בגיל שנה סווגו על-פי אחד מהבאים: 1) תקינות  2) בינוניות (סימנים נוירומוטוריים או מנה התפתחותית לפי סולם Griffiths של 75-84), או 3) קשות (מנת חסר נוירומוטורי פונקציונאלי או התפתחותי של פחות מ-75, או נפטרו). החוקריים השוו את יכולת הניבוי וההבחנה בין תוצאות תקינות ואבנורמליות (שילוב של תוצאות בינוניות וקשות).

מהתוצאות עולה כי זמני spin-spin relaxation באזורי גרעיני הבסיס והתלמוס, עמדו בקורלציה חיובית עם התוצאות, וניבאו תוצאות אבנורמליות. למרות שזמני spin-spin relaxation באזורי התלמוס וגרעיני הבסיס ניבאו תוצאות אבנורמליות, בדיקות מטבוליטים באמצעות MRS ניבאו טוב יותר את התוצאות, ומבין אלו, Lactate/N-Acetylaspartate היה המדד המדויק ביותר.

לסיכום, זמני spin-spin relaxation באזור העמוק של החומר האפור, עלו במהלך הימים הראשונים שלאחר הלידה בילודים עם תוצאות פחות טובות. בדיקות MRS היו טובות יותר בניבוי הפרוגנוזה, בהשוואה לבדיקת זמני spin-spin relaxation , כאשר lactate/N-Acetylasparatate נמצא כמדד המדויק ביותר. עם זאת, שתי הטכניקות נמצאו שימושיות לניבוי הפרוגנוזה בשלב מוקדם, והעדיפות הפוטנציאלית של בדיקות spin-spin relaxation ברזולציה מרחבית עשויה להגדיר טוב יותר את המבנה האנטומי המדויק של הפגיעות בימים הראשונים שלאחר הלידה.

PEDIATRICS Vol. 118 No. 4 October 2006, pp. 1467-1477

הערות עורך:

עם הזמן אנו מגלים יותר ויותר את יתרונות ה-MRI וה-MRS בפרוגנוזה של ילודים לאחר אספיקציה. כל התחום הזה שהיה בלתי ידוע בעבר והסתמך על מדדים קליניים (Sarnat למשל) מקבל עתה מדדים אובייקטיביים ומדוייקים הרבה יותר. לצערנו, בשלב זה עדיין אין לנו הרבה מה לעשות ע”מ לעזור לילודים הללו לאחר שאיבחנו את הפגיעה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן