האמת, כל האמת, ורק האמת…/מאת ד”ר פנסקי עורך אורתופדיה

בן 74 מגיע למרפאה להערכת כאב בירך. הוא מלווה באשתו וביתו. האורטופד שולח את החולה לצילום, בני המשפחה מבקשים מהרופא שאם הצילום יגלה מחלה ממארת להסתיר זאת מהחולה. הצילום מדגים נגע ליטי המתאים לגרורה. האורטופד מתבקש שוב ע”י המשפחה להסתיר את המידע מהחולה מפאת גילו המבוגר ומחלת הלב ממנה הוא סובל. איך לנהוג בסיטואציה כזו?

רמאות או אי גילוי האמת יכולים להתבטא בכמה אופנים, יש הנוקטים בשקר ממש וטוענים כי הבדיקה תקינה או שתוצאותיה טרם הגיעו. יש המסבכים את התשובה בדרך פתלתלה ובמונחים רפואיים אותם אין החולה מכיר או לא מבין (למשל יש “שינויים” בצילום הרנטגן, או במקום גידול יאמרו היפרפלזיה של תאים…) ויש שאינם מנדבים מידע אלא אם החולה דורש ומבקש. יש להדגיש כי בכל מקרה בו הרופא אינו מעביר את המידע הרפואי לחולה הוא מעורב בשקר.

מדוע מבקשים בני משפחה להסתיר את האמת? לעיתים קרובות הם מבקשים למנוע מהחולה את הסבל הכרוך בידיעת האבחנה והפרוגנוזה הקשה הם סבורים כי החולה יתקשה להתמודד עם הנתונים וידיעת האמת תהפוך את יתרת ימיו לקשים ביותר. סיבה שכיחה נוספת היא אמונות מקובלות בתרבויות שונות: חשש מעינא בישא או מרוחות רעות. בחברה הסינית המבוגרת מסירת אינפורמציה מסוג זה עלולה להרגיז את הרוחות ולהחמיר את התוצאה. המחברים מדווחים על גישות דומות של הסתרת האמת בקרב החברה האיטלקית, יהודים דתיים, תרבויות נוספות מאסיה, אירופה, אפריקה, דרום אמריקה ומקסיקו.

במספר עבודות שבדקו את הנטייה של משפחות להסתיר את המידע, נמצא כי בני המשפחה נוטים להתייחס בעיקר לתגובה השלילית של האירוע העתידי אך מתעלמים מתוצאות נוספות. הם סבורים כי משך הזמן בו יהיו שרויים במצב רגשי קשה בתגובה לאירוע העתידי יהיה ארוך ממה שבאמת קורה. הסובבים את החולה, כולל בני משפחה ואנשי הרפואה, נוטים לייחס חשיבות מופרזת להשפעה הפסיכולוגית של חדשות רעות על המטופל.

יש סיבות רבות לומר את האמת לחולה. שקרים סופם להתגלות. במציאות הרפואית כאשר מספר אנשי רפואה כולל רופאים שונים, אחיות, טכנאי רנטגן ועוד נוספים יודעים את האמת, וכאשר ההחמרה במצבו של החולה חושפת את טיב המחלה, יידע החולה את האמת אודות מצבו ויידע גם שרימו אותו. גם אם הרמאות נעשתה כ”שקר לבן” החולה ירגיש נרגז, פגעו בכבודו, בגדו בו. יש לזכור גם כי כשהאמת תתגלה, החולה עלול להיות בשלב בו הוא יצטרך את מלוא תשומת הלב והתמיכה מבני המשפחה ומהרופא המטפל, אך אלו לאחר שרימו אותו פעם אחת לא יהיו רצויים והחולה יתקשה לבטוח בהם.

אנו נוטים להסתיר מידע קשה מילדים. בהסתרת מידע ממבוגר אנו מתייחסים אליו כאל ילד ובכך פוגעים בכבודו ובמידת האוטונומיה שלו. ללא מידע אמיתי ומלא אודות המחלה, הפרוגנוזה ואפשרויות הטיפול אין החולה יכול לבצע החלטות אוטונומיות לגבי פעולות רפואיות נדרשות במסגרת הטיפול.

לכן על הרופא לספק מידע אמיתי אודות מחלתו של המטופל ואפשרויות הטיפול השונות כולל סיכונים הכרוכים בטיפול עצמו.

אם אכן מצבו של החולה טרמינלי כמו בדוגמא שהובאה יש לתת לו הזדמנות לטפל בעניינים חשובים בעיניו. יתכן שאם יידע שימיו ספורים יבחר החולה לטפל בסוגיות רגשיות שלא נפתרו, ענייניים בין אישיים או נושאים רוחניים אחרים. אין למנוע מהחולה את הטיפול בנושאים אישיים אלו בגלל דאגת בני המשפחה או הרופא.   

בחלק מהמחלות הטרמינליות כמו זו בדוגמא לעיל נדרשים טיפולים רבים. כימותרפיה, הקרנות  ואולי ניתוחים יהיו מנת חלקו של החולה. איך מצפים ממנו לשתף פעולה בטיפול ללא ידיעת האמת? איך יחתום על טופס הסכמה ללא ידיעת האמת? ואם במהלך המחלה יתגלה לו לבסוף טיבה האמיתי של המחלה, איך יוכל כאמור לבטוח שוב ברופא ובבני המשפחה?

מבחינה חוקית ואתית הרופא נדרש לומר לחולה את האמת ואת כל האמת אודות טיב המחלה, הפרוגנוזה ואפשרויות הטיפול. (היוצאים מן הכלל כוללים למשל מצבים בהם גילוי האמת עלול לגרום לניסיון התאבדות או התקף לב).

על הרופא לברר כיצד החולה מעוניין שהמידע אודות המחלה יינתן. על כן חובה לשאול את החולה בנוכחות מי יש לתת את המידע. שאלה זו מהווה חלק אינטגרלי מהמפגש עם החולה כמו אנמנזה ובדיקה פיזיקלית. אמירה בנוסח “אאסוף נתונים לגבי מצבך על מנת להגיע לאבחנה. האם ברצונך שאדווח ישירות לך, האם אתה מעוניין שבני המשפחה יהיו נוכחים או אם יש מישהו נוסף שאתה רוצה ליידע?”

ברוב המקרים כוונתם של בני המשפחה בהסתרת האמת מהחולה היא הרצון לחסוך מהחולה סבל נפשי ולהימנע מהמשימה הקשה של אמירת החדשות הרעות. על הרופא להסביר כי טובת החולה מחייבת אמירת האמת וכי יותר נזק מתועלת נגרם מהסתרת האמת.

גם הרופא אינו נהנה להיות איש הבשורות הרעות. השיחה אינה קלה, לעיתים פירושה כשלון בטיפול או הודאה במגבלות יכולתנו. הרופא חושש מתגובת המשפחה והחולה, ולעיתים מפקפק ביכולתו להעביר אינפורמציה קשה בצורה הנכונה. למרות כל זה חובה עלינו לשים את טובת החולה מעל הכל ולומר את האמת, את כל האמת ורק את האמת.

JD Capozzi, R Rhodes. A family’s request for deception. J Bone J Surg. Am. 88:906-908 2006

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן