דלקת קרום המוח בילודים: מהו הקשר בין תרביות מה-CSF והדם לבין פרמטרים ב-CSF? (ה- PEDIATRICS) – מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי לקיחת תרבית מהנוזל המוחי-שדרתי (ה-CSF) דרושה בכדי לאבחן נכונה מצב של דלקת קרום המוח בילודים.

דלקת קרום המוח הינה גורם מרכזי לתחלואה ולתמותה בקרב ילודים. רופאים נעזרים, לעיתים קרובות, בתוצאה חיובית בתרבית דם בכדי לקבוע האם הילודים צריכים לעבור ניקור מותני.

פרמטרים לא תקינים ב-CSF משמשים לעיתים קרובות לחיזוי מצב של דלקת קרום המוח בילוד ובכדי לקבוע את משך וסוג הטיפול האנטיביוטי בילודים שבהם התקבלה תוצאה חיובית בתרבית דם ושלילית בתרבית CSF.

במחקר זה נבדקה תוצאת הניקור המותני הראשון שנערך ב-9111 ילודים שנולדו בשבוע ה-34 להריון לפחות ב-150 יחידות לטיפול נמרץ ילודים. תוצאות תרבית ה-CSF הושוו לתוצאות תרביות הדם ולפרמטרים הנמדדים ב-CSF (שהם תאי דם לבנים, גלוקוז וחלבון) בכדי ללמוד על ההתאמה בין ערכים אלה במקרים של דלקת קרום מוח שהוכחה באמצעות תרבית.

תרביות ה-CSF שנמצאו חיוביות עבור coagulase negative staph., לפטריות ולפתוגנים ויראליים לא נכללו באנליזה.

הימצאותה של דלקת קרום מוח אומתה באמצעות תרבית בקרב 95 (1.0%) מהילודים. ב-92 מתוך 95 חולים אלה נמצא תיעוד של תוצאות תרבית דם. רק ב-57 (62%) מתוך 92 החולים נמצאה התאמה לבדיקת תרבית דם חיובית; ב-35 (38%) מתוך 92 החולים נתקבלה תוצאה שלילית בתרבית הדם.

בילודים שבהם נתקבלה תוצאה חיובית בתרבית הדם ובתרבית ה-CSF, נמצא חוסר התאמה בסוג האורגניזמים שבודדו ב-2 (3.5%) מ-57 המקרים. בכל אחד מהמקרים, הפתוגן שזוהה ב-CSF חייב טיפול אנטי-מיקרוביאלי שונה מהזן שזוהה בדם.

במקרים של דלקת קרום המוח שאומתו באמצעות תרבית, נמצא כי לספירות של תאי דם לבנים של למעלה מ-0 תאים ל- mm3רגישות של 97% וספציפיות של 11%. ספירות תאי דם לבנים ב-CSF של למעלה מ-21 תאים ל- mm3נמצאו בעלי רמת רגישות של 79% ורמת ספציפיות של 81%.

דלקת קרום המוח שאומתה באמצעות תרבית לא אובחנה במדויק על-פי רמות הגלוקוז או חלבון. 

החוקרים מסיקים כי דלקת קרום המוח בילוד מופיעה בהעדר בקטרמיה יחד עם פרמטרים תקינים של ה-CSF. הם מציינים כי לא ניתן להסתמך על אחד מערכי ה-CSF בלבד על מנת לשלול דלקת קרום המוח בילוד וכי תרבית ה-CSF הכרחית לצורך אבחון נכון. 

PEDIATRICS Vol. 117 No. 4 April 2006, pp. 1094-1100

הערות עורך: לא בכל המקומות עורכים ניקור מותני כחלק מן הבירור השגרתי לספסיס. לפי מחקר זה, כמעט בכל המקרים (96%) מבין הילודים שהיתה להם תרבית חיובית ב-CSF היתה להם גם תרבית דם חיובית. ממצא זה הגיוני ביותר מאחר והמנינגיטיס בגיל זה מתרחש כתוצאה של פיזור המטוגני. לא ברורה לי העובדה כיצד באותו ילוד נמצא חיידק אחד בדם וחיידק אחר ב-CSF. נראה לי כי ישנה כאן טעות כלשהי. אינני בטוח כי לפי הנתונים שהוצגו במחקר זה, יש צורך לכלול ניקור מותני בכל יילוד העובר ברור ספסיס מסיבה כלשהי, ללא כל סימנים המחשידים לזיהום במערכת העצבים המרכזית. רק ל- 1% מהם תהיה תרבית נוזל שדרה חיובית, ורק 3 מתוך למעלה מ- 9,000 ילודים תהיה להם תרבית CSF חיובית בהעדר תרבית דם חיובית.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן