אוויר לנשימה – התייחסות המחברים לתגובה למחקר על פיזיותרפיה נשימתית בחדר ההתאוששות/מאת דינה סילנר ודר’ מיכל רסין

המאמר “אויר לנשימה” שתיאר מחקר על פיזיותרפיה נשימתית במחלקת ההתאוששות פורסם באתרנו ב-19/5/05. (להלן הקישור למאמר).

בעקבות פרסום זה הגיעה תגובה למערכת, נזעמת וסוערת למדי,  שנשלחה אלינו ע”י ריקי בראון בשם העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל, אשר תקפה את עצם קיום המחקר ע”י אחיות ואת העדר הנוכחות של ענף הפיזיותרפיה במחקר ובמאמר. (להלן קישור לתגובה).

מחברי המאמר המקורי ביקשו להגיב ולהתייחס לתגובה שנשלחה ופורסמה אצלנו, ואנו מביאים אותה כאן ככתבה ולשונה, תוך הצטרפות לתקווה ששתי הדיספילינות החשובות של פיזיותרפיה וסיעוד ימצאו את הדרך לשתף פעולה באופן מלא, בעיקר בתחום כל כך חשוב וחיוני של טיפול בחולים במחלקת ההתאוששות.

                                                                                                           16/10/2005

שלום רב,

הנדון: תגובה לביקורת על המאמר שפורסם בe-med בנושא “אויר לנשימה”-בדיקת השפעת הפיזיותרפיה הנשימתית על מצבם של חולים במחלקת התאוששות (המאמר פורסם באתר בתאריך 05519)

1) פיזיותרפיה נשימתית נלמדת במסגרת תחום הנשימה בתוכנית לימודיהן של האחיות האקדמאיות. האחיות לומדות לערוך אומדן נשימתי ובכלל זה גם לבצע פיזיותרפיה נשימתית. רמת הלימוד בנושא זה היא לא מעמיקה כמו אצל פיזיותרפיסטיות, אבל הן לומדות לבצע תחום זה בהכוונתה של הפיזיותרפיסטית, וכך הן אכן עושות. על אחת כמה וכמה כשמדובר על אחיות מומחיות בתחום הטיפול נמרץ הנשימתי, דוגמת אלו שעובדות במחלקת התאוששות שעברו קורס על בסיסי בטיפול נמרץ שם למדו ותרגלו את הנושא, ולכן רמת כישוריהן בתחום גבוהה עוד יותר.

2) אני מפנה אתכם לנוהל הארצי של משרד הבריאות על עשייה סיעודית- טיפול בחולה המונשם, עמוד מספר 6 סעיף 8.2.3, בו מצויין כי חלק מפעולות האחות לשיפור איורור ומניעת סיבוכים כוללות פיזיותרפיה נשימתית. מכאן שמדובר בפעילות שמבוצעת על פי נוהל מזה שנים רבות, והיא חלק מהרוטינה והשיגרה המחלקתית המבוצעת על ידי אחיות. לכן לא מדובר באיזשהו טיפול חדש שלא בוצע עד כה, וכל שכן שלא על חריגה מסמכות.

3) הפיזיותרפיסטיות לא נמצאות בכל שעות היממה בבית החולים, וגם כשהן נמצאות הן לא תמיד פנויות להגיע לכל החולים. לכן במצבים לא מורכבים מבצעות גם האחיות פיזיותרפיה נשימתית. האפשרות האחרת היא שהחולה יפתח סיבוכים, שאותם נועדה הפיזיותרפיה הנשימתית למנוע. לכל מחלקה יש פיזיותרפיסטית שמדריכה את האחיות בתחום, ובידיעתה מבוצעת הפיזיותרפיה הנשימתית על ידי אחיות. ראוי לציין שגם משפחות של חולים כרוניים מקבלות הדרכה לביצוע של פיזיותרפיה נשימתית בבית החולה.

4) באשר לטיעון המרכזי העולה מהמכתב, שראוי כי פיזיותרפיסטים יחקרו תחום זה – אין ביננו מחלוקת.

עם זאת, נשאלת השאלה מדוע הם לא עשו זאת עד כה? הרי אף אחד לא מנע מבעדם. יתר על כן, ברצוני לציין עובדה מהותית, והיא שפיזיותרפיסטית שעובדת במחלקת התאוששות, בידיעתה ובאישורה של מנהלת הפיזיותרפיה בבית החולים גב’ צרפתי הוזמנה להיות חברה בצוות המחקר. אבל בדיעבד מסתבר שהרצון שלנו לשתף פיזיותרפיסטים במחקר, כשאנו מעוניינים שהם יהיו אלו שיובילו את המחקר בתחומם, היה גדול בהרבה מרצונם להשתתף וליטול בו חלק. נציגתם הוזמנה לשמונה פגישות מחקר והגיעה רק ל- 2 מפגשים. כמקובל בכל צוות מחקר, התבקשה הפיזיותרפיסטית להשתתף בתהליך סקירת ספרות, וקבלה מאמרים לצורך כך. לצערנו, היא לא בצעה את המוטל עליה כחברת צוות. למרות זאת המשכנו לשלוח אליה זימונים למפגשים. יחידת הפיזיותרפיה ידעה בכל שלב על ביצוע המחקר והם הכירו בחשיבותו ובתרומתו, ובשום שלב לא הובעה הסתייגות מצידם, נהפוך הוא הפיזיותרפיסטית במחלקה הייתה שותפה בכל מהלך איסוף הנתונים, וביצעה את הפיזיותרפיה למטופלים.

5) מעבר לכל הנאמר, המחקר כוון לציבור האחיות במטרה להעלות את רמת מודעותן לחשיבות נושא הפיזיותרפיה הנשימתית. מאחר והמחקר נועד לאחיות הוא הוצג רק בכנס סיעודי, ובמדור הסיעוד שבאתר ה- e-med. כוונתנו לא הייתה בשום אופן לפגוע בעמיתנו לעבודה  הפיזיותרפיסטים או לחדור לגבולות מקצועם.

לסיכום, המרכז הרפואי אסף הרופא התברך ביחסי שיתוף פעולה בין כל הסקטורים וגם עם הפיזיותרפיסטים. יחסים אלו נשמרו לאורך השנים וגם היום הם לא נפגמו. נמשיך ונשתף פעולה בעתיד כמו גם בעבר.

ברוח ימים אלו, אנו מושיטות יד להמשך שיתוף פעולה בין האחיות לפיזיותרפיסטיות.

בברכת שנה טובה


דינה סילנר ,מנהלת מערך הסיעוד, דר’ מיכל רסין מרכזת יחידת מחקר בסיעוד, מרכז רפואי אסף הרופא                                                               

העתקים:

גב’ איילה פרג- פיזיותרפיסטית ראשית

ד”ר דוידסון – מנהל המרכז הרפואי אסף הרופא.

ד”ר כץ – סגן מנהל ביה”ח.

ד”ר הלפרין – סגן מנהל ביה”ח

ד”ר ברלוביץ- משנה למנכ”ל ראש מנהל הרפואה

גב’ צרפתי- מנהלת הפיזיותרפיה בביה”ח

העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל

אתר E- med באינטרנט.                                                         

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן