היפראינסולינמיה והסיכון למחלת אלצהיימר.

 דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה

Luchsinger JA, Tang MX, Shea S, Mayeux R. Hyperinsulinemia and risk o Alzheimer disease. Neurology 2004;63:1187-1192.

רקע.

השכיחות של סכרת וההפרעות הקשורות אליה כגון משקל-יתר, השמנה, היפראינסולינמיה, ואי-סבילות לגלוקוז עולים בקרב האוכלוסיה הכללית ושכיחותן של היפראינסולינמיה ואי-סבילות לגלוקוז עולה עם הגיל.

קיימות עדויות סותרות הקושרות סכרת ואי-סבילות לגלוקוז , שניהם גורמי סיכון הניתנים לשינוי, למחלת אלצהיימר ולמצב הקוגניטיבי. דווח לאחרונה כי אנזים מוחי המפרק אינסולין (IDE=insulin degrading enzyme) מבקר את המטבוליזם של אינסולין ואת השקיעה של הבטא אמילואיד, צעד חשוב במחלת אלצהיימר.

אינסולין פריפרי יכול לעבור את המחסום דם-מוח (blood – brain barrier) ורמות גבוהות של אינסולין במוח פוגעות במטבוליזם של בטא אמילואיד על-ידי ה- IDE . מחקר שפורסם לאחרונה הראה כי אינפוזיה של אינסולין בבני-אדם מעלה את רמות הבטא אמילואיד בנוזל השדרה. לכן, נראה שהיפראינסולינמיה וסכרת הינם גורמי סיכון פוטנציליים שכיחים למחלת אלצהיימר.

מטרת המחקר היתה לבדוק באופן לונגיטודינלי את הקשר בין רמות האינסולין בצום לדמנציה.

שיטות.

רמות האינסולין בצום נמדדו מסרום קפוא שנלקח מקשישים שנבחרו באופן אקראי מקבוצה של אנשים שגילם מעל 65 ממנהטן הצפונית.

הבדיקה בוצעה באמצעות solid-phase chemiluminescent enzyme immunoassay . דמנציה אובחנה באמצעות שיטות סטנדרטיות וכן בוצעו בדיקות נוירופסיכיאטריות בכל הנבדקים.

תוצאות.

683 נבדקים ללא דמנציה היו נתונים למעקב של 3,691 שנות-אדם ו- 149 מתוכם פיתחו דמנציה (137 – מחלת אלצהיימר, 6 – דמנציה הקשורה לאוטם מוחי ו- 6 –  דמנציה מסוגים אחרים).

הסיכון למחלת אלצהיימר הוכפל ב- 39% מהנבדקים שנמצאה אצלם היפראינסולינמיה והיה גבוה ביותר בחולים ללא סכרת. הסיכון למחלת אלצהיימר המיוחס לנוכחות היפראינסולינמיה או סכרת היה 39%.

היפראינסולינמיה היתה קשורה לירידה בניקוד קוגניטיבי הקשור לזכרון אך לא לירידה בתחומים קוגניטיביים אחרים.

מסקנות.

היפראינסולינמיה קשורה לסיכון גבוה יותר למחלת אלצהיימר ולירידה בזכרון.  

הצעות לקריאה נוספת:

1. Leibson CL, Rocca WA, Hanson VA, et al. Risk of dementia among persons with diabetes mellitus: a population-based cohort study. Am J Epidemiol 1997;145:301-308.

2. Ott A, Stolk RP, van Harskamp F, et al. Diabetes mellitus and the risk of dementia: The Rotterdam Study. Neurology 1999;53:1937-1942.

3. Curb JD, Rodriguez BL, Abbott RD, et al. Longitudinal association of vascular and Alzheimer’s dementias, diabetes, and glucose tolerance. Neurology 1999;52:971-975.

4. Watson GS, Peskind ER, Asthana S, et al. Insulin increases CSF A 42 levels in normal older adults. Neurology 2003;60:1899-1903.

5. Kuusisto J, Koivisto K, Mykkanen L, et al. Association between features of the insulin resistance syndrome and Alzheimer’s disease independently of apolipoprotein E4 phenotype: cross sectional population based study. BMJ 1997;315;1045-1049.  

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן