במאמר מסבירים הכותבים (ד”ר גליקסון הוא מזכיר האיגוד הקרדיולוגי, ופרופ’ ורד משמש כנשיא האיגוד) את הדילמה הקשה והבעייתית שבה נתקל ציבור הקרדיולוגים בישראל בנוגע להשתלת תומכון הסייפר.
המאמר הוא חוליה נוספת במאבק הציבורי שבו פתח האיגוד הקרדיולוגי לאחרונה, עם הקריאה לראש הממשלה ושר הבריאות להסדיר את הנושא במסגרת סל הבריאות.
הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים
למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA (ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח
טיפול תרומבוליטי תוך־ורידי (IVT) הוא טיפול מציל חיים ומפחית נכות בשבץ איסכמי, אך הוא תלוי בזמן ומוגבל על ידי קריטריונים נוקשים של התוויות נגד
במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור
יתר לחץ דם בגיל העמידה ידוע כגורם סיכון משמעותי הניתן לשינוי להתפתחות דמנציה ואלצהיימר
מחלת מנייר (MD) היא מחלה כרונית והתקפית, שבה התקפי סחרחורת, ירידת שמיעה וטינטון נמשכים לעיתים קרובות למרות טיפול רפואי מיטבי.
לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!