Eric P. Cohen, John E. Moulder.
Nephron 2001, 89: 271-273
פעילות יתר משנית של בלוטת יותרת התריס מופיעה ברוב, אם לא בכל החולים המטופלים בדיאליזה זו או אחרת עקב אי-ספיקה כלייתית סופנית.
בשנות השמונים ביצוע כריתת בלוטת יותרת התריס היווה לעתים קרובות מאוד טיפול בבעיה זו בשל כשלון הטיפול התרופתי.
זכורה לנו עדיין התקופה בה הנפרולוגים נהגו לתת אלומיניום לחולים דיאליטים בנסיון לאזן את הבעיה בתוצאה של פגיעה מוחית לאלה שצייתו להוראות רופאיהם.
התקדמות ביעילות הדיאליזה, הופעת תרופות קושרות זרחן במעיים, ומ- 1987 קלציטריול תוך-ורידי גרמו לכך שהיום ביצוע כריתת יותרת התריס הינו נדיר.
הדבר קבל ביטוי יפה בעבודתו הנ"ל של א. כהן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!