האם למעכבי תעלות מימן השפעה על הסיכון לדמנציה? (Gastroenterology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gastroenterology עולה כי אין קשר בין טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן ובין הסיכון לדמנציה והחוקרים סיכמו כי טיפול ארוך-טווח בתרופות אלו בקשישים אינו צפוי להשפיע לרעה על התפקוד הקוגניטיבי.

החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקר ASPREE (או Aspirin in Reducing Events in the Elderly) והתמקדו ב-18,934 מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה מארצות הברית ואוסטרליה, כולם ללא אבחנה של דמנציה בתחילת הדרך. מבין אלו, 4,667 מטופלים (25%) נטלו מעכבי תעלות מימן ו-368 (2%) נטלו חסמי קולטן להיסטמין.

במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר הטיפול במעכבי תעלות מימן, חסמי קולטן להיסטמין, היארעות דמנציה ושינויים קוגניטיביים.

מניתוח רב-משתני עלה כי אין קשר בין טיפול במעבי תעלות מימן ובין היארעות דמנציה (יחס סיכון של 0.88) או ליקוי קוגניטיבי (יחס סיכון של 1.00). השימוש במעכבי תעלות מימן לא נקשר עם שינוי כלשהו בציונים במבחנים להערכת תפקוד קוגניטיבי לאורך הזמן.

מהנתונים עולה עוד כי אין קשר בין טיפול בתרופות ממשפחת חסמי קולטן להיסטמין ובין הסיכון לדמנציה או שינויים קוגניטיביים לאורך הזמן.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות ארוכת הטווח של מעכבי תעלות מימן וחסמי קולטן להיסטמין בקשישים, כאשר אין עדות לסיכון מוגבר או שינויים קוגניטיביים בקרב חולים שנטלו תרופות אלו.

Gastroenterology, June 12, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן