מתן תוך-ורידי של מגנזיום סולפט מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה באשפוז ובתוך 30 ימים ביחידת טיפול נמרץ, אך לצד הארכה אפשרית של משך השהות ביחידת טיפול נמרץ ובבית החולים, בחולים עם אבחנה של תסמונת מצוקה נשימתית חדה (Acute Respiratory Distress Syndrome, או ARDS), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים אודות חולים עם ARDS ממאגר Medical Information Mart for Intensive Care IV , שטופלו בין 2008 ועד 2019, להערכת הקורלציה בין טיפול במגנזיום סולפט ובין תמותה.
מדגם המחקר כלל 4,858 חולים שקיבלו טיפול תוך-ורידי במגנזיום סולפט במהלך האשפוז ביחידת טיפול נמרץ והתאימו אותם לשתי קבוצות של 641 משתתפים בכל אחת: קבוצת טיפול (גיל מוצע של 58.69 שנים, 39.16% נשים) וקבוצת ביקורת (גיל ממוצע של 57.82 שנים, 36.82% נשים).
התוצא העיקרי היה תמותה באשפוז, כאשר תוצאים משניים כללו את שיעורי התמותה מכל-סיבה בתוך 30 ימים ואת משך האשפוז ביחידת טיפול נמרץ ובבית החולים.
מתן מגנזיום סולפט לווה בירידה של 29% בסיכון לתמותה באשפוז (יחס סיכון של 0.71, p<0.001) וירידה של 25% בסיכון לתמותה מכל-סיבה בתוך 30 ימים ביחידת טיפול נמרץ (יחס סיכון של 0.75, p=0.002).
בקרב חולים בקבוצת הטיפול לעומת קבוצת הביקורת תועד משך אשפוז ארוך יותר משמעותית ביחידת טיפול נמרץ (חציון משך אשפוז של 3.89 לעומת 2.85 ימים, p<0.001) ובבית החולים (חציון משך אשפוז של 8.09 לעומת 6.92 ימים, P=0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהערכת שינויים ברמות מגנזיום בדם בחולים ביחידות טיפול נמרץ, בפרט אלו עם אבחנה של היפומגנזמיה. הם סבורים כי תתכן תועלת רבה במגוון רחב של חולים ביחידות טיפול נמרץ למתן מגנזיום סולפט, בהם חולים עם אלח-דם, מחלת ריאות חסימתית כרונית, ואחרים.
Sci Rep, Oct 10, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!