אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

המחברים סקרו את הראיות הקיימות לגבי הקשר הזמני בין דלקת עינית ל־IBD  וזיהו מאפיינים שעשויים להצביע על IBD סמויה. על בסיס הספרות הם מציעים אלגוריתם סקר תלת־שלבי לרופאי עיניים, במטרה לקצר את העיכוב באבחנת IBD.

מדוע הנושא חשוב?

IBD היא מחלה דלקתית סיסטמית, ומעורבות עינית מופיעה בכ־4%–12%  מהחולים. הביטויים העיניים השכיחים כוללים אפיסקלריטיס ואובאיטיס, ובשכיחות נמוכה יותר סקלריטיס, peripheral ulcerative keratitis  ו־retinal vasculitis.

בדרך כלל הביטוי העיני מופיע לאחר שאובחנה מחלת המעי. עם זאת, קיימת קבוצה משמעותית שבה המטופל מגיע קודם לרופא העיניים ורק מאוחר יותר מאובחן עם IBD. במקרים כאלה רופא העיניים עשוי להיות הראשון שמזהה רמז למחלה הסיסטמית.

החשיבות היא שעיכוב באבחנת IBD קשור לסיכון מוגבר לפיברוזיס, היצרויות, פיסטולות וצורך בניתוח. לכן פער של שנתיים או יותר בין הופעת המחלה העינית לבין אבחנת IBD עשוי להוות חלון הזדמנויות לאבחון מוקדם יותר.וטיפול מוקדם יותר.

כיצד בוצעה הסקירה?

המחברים ערכו חיפוש מובנה ב־PubMed  וב־Embase  עד ינואר 2025, והתמקדו בעיקר במחקרי אוכלוסייה, מטא־אנליזות וסקירות שיטתיות שבחנו את הקשר בין uveitis, scleritis ו־episcleritis  לבין  IBD.

בשל ההטרוגניות בין המחקרים לא בוצעה מטא־אנליזה חדשה. במקום זאת בוצעה סקירה נרטיבית. חשוב מכך, אלגוריתם הסקר שהמחברים מציעים מבוסס על שילוב הראיות הקיימות ודעת מומחים, ועדיין לא עבר תיקוף פרוספקטיבי.

מה הסיכון ל־IBD  לאחר הופעת דלקת עינית?

אחד המחקרים המרכזיים כלל 38,805 מטופלים עם דלקת עינית הקשורה ל־IBD  לעומת 153,018 ביקורות.

הסיכון לאבחנת IBD בהמשך היה גבוה ביותר מפי שניים:

Adjusted HR = 2.25 (95% CI 1.89–2.68).

הקשר היה חזק במיוחד לקרוהן:

  • Crohn’s disease: HR 3.37
  • Ulcerative colitis: HR 1.65

בקרב מי שאכן פיתח IBD, הזמן החציוני בין האבחנה העינית לאבחנת IBD היה כמעט שנתיים וחצי.

מחקר גדול נוסף מטייוואן כלל97,227  חולי אובאיטיס וכ־389 אלף ביקורות. שכיחות IBD הייתה 4.13% בחולי אובאיטיס לעומת 1.48% בביקורות, והadjusted HR  היה 1.44. גם כאן הקשר היה ברור יותר לקרוהן מאשר לקוליטיס כיבית.

ומה בילדים?

במחקר שכלל 2,555  ילדים עם IBD, ל־74 היו ביטויים עיניים. בכ־20%  מהמקרים המעורבות העינית קדמה לאבחנת  IBD.

כאשר המחלה העינית הופיעה ראשונה, הזמן החציוני עד אבחנת IBD היה כ-חמש שנים וחצי. לכן המחברים ממליצים על סף נמוך יותר לבירור IBD בילדים עם דלקת עינית מתאימה.

אובאיטיס לעומת סקלריטיס?

הראיות לקשר עם IBD חזקות יותר עבור אובאיטיס, ובמיוחד אובאיטיס קדמית. לכן המחברים רואים באובאיטיס סימן חזק יותר ל־IBD, אף שסקלריטיס אידיופתית עדיין מצדיקה בירור למחלה דלקתית סיסטמית.

אילו “דגלים אדומים” צריכים לעורר חשד ל־IBD?

המחברים מציעים מספר מאפיינים שמעלים את ההסתברות ל־IBD  סמויה:

  • אובאיטיס קדמית חוזרת או כרונית – שני אירועים ומעלה
  • מעורבות דו־צדדית או מתחלפת
  • סקלריטיס ללא סיבה סיסטמית אחרת
  • HLA-B27 חיובי, במיוחד עם אובאיטיס חוזרת
  • דלקת מפרקים פריפרית או אקסיאלית
  • סיפור משפחתי מדרגה ראשונה של IBD
  • שינוי ממושך בהרגלי היציאות
  • דימום רקטלי
  • ירידה לא מכוונת במשקל
  • כאבי בטן
  • פיסורות, פיסטולות או אבצסים פריאנליים
  • אנמיה מחוסר ברזל או thrombocytosis
  • CRP/ESR  מוגברים
  • hypoalbuminemia
  • fecal calprotectin  מעל 50 µg/g .

המחברים מדגישים שאין ‘דגל אדום’ יחיד שחייב להיות קיים. ככל שמצטברים מאפיינים ממספר קטגוריות, כך צריך לרדת הסף לבירור נוסף.

האלגוריתם המוצע: שלושה שלבים

 שלב 1; תשאול גסטרואינטסטינלי לכל המטופלים המתאימים

  1. שינוי בתדירות או במרקם היציאות
  2. דימום רקטלי
  3. ירידה לא מכוונת של ≥5% במשקל
  4. כאבי בטן עוויתיים/קוליקיים
  5. קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם IBD

תשובה חיובית מובילה לשלב 2

שלב 2; בדיקות מעבדה ממוקדות

המחברים ממליצים לעבור לשלב זה כאשר קיימים מאפייני סיכון, כגון אובאיטיס חוזרת, סקלריטיס, HLA-B27 חיובי, דלקת או כאבי פרקים, אובאיטיס דו־צדדית או מתחלפת בצעירים, או תשאול חיובי בשלב הראשון.

הבדיקות המוצעות הן:
CBC, CRP, ESR, albumin  ו־fecal calprotectin.

המחברים נותנים חשיבות מיוחדת ל־fecal calprotectin,  משום שהוא יכול להצביע על דלקת ברירית המעי גם בהיעדר תסמיני GI ברורים.

שלב 3; הפניה לגסטרואנטרולוג

הפניה מומלצת כאשר יש תשאול GI חיובי, מאפיינים עיניים בסיכון גבוה יחד עם מדדי דלקת או  calprotectin  מוגברים, אובאיטיס קדמית חוזרת או סקלריטיס ללא אבחנה סיסטמית חלופית, או כאשר לרופא יש חשד קליני משמעותי למרות בדיקות תקינות.

המסר המרכזי של המאמר הוא שאובאיטיס חוזרת או בלתי מוסברת, ובמידה מסוימת גם סקלריטיס, עשויות להיות הסימן הראשון ל־IBD  שעדיין לא אובחנה. בקבוצה זו יכול לחלוף פרק זמן של יותר משנתיים עד לאבחנת מחלת המעי, ובילדים הפער עשוי להיות ארוך אף יותר.

המחברים אינם מציעים לבצע בדיקות IBD מקיפות לכל חולה אובאיטיס. במקום זאת הם מציעים גישה מדורגת ופשוטה: תשאול  – בדיקות ממוקדות – וסף נמוך להפניה לגסטרואנטרולוג. עם זאת, האלגוריתם עדיין דורש תיקוף פרוספקטיבי לפני שניתן יהיה להמליץ עליו כסטנדרט טיפולי.

Ocul Immunol Inflamm. 2026 Aug 17

למאמר

ד"ר יעל שרון, רופאה בכירה במרכז הרפואי ע"ש רבין, מומחית אובאיטיס ומנתחת קטרקט. מרצה בפקולטה לרפואה, החוג לרפואת עיניים באוניברסיטת ת"א.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן