סיבים תזונתיים עשויים להפחית את הסיכון למחלת קרוהן

מקור: Gastroenterology

במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי צריכה מוגברת של Beta-Glucan ו-Inulin מלווה בסיכון נמוך ב-30% למחלת קרוהן בקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים עם מחלת המעי. תתי-סוגים אלו של סיבים תזונתיים נקשרו עוד עם שימור תפקוד המעי כמחסום, רמות נמוכות יותר של מדדי דלקת ושינויים חיוביים בהרכב המיקרוביום במערכת העיכול.

מדגם המחקר כלל 3,314 קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים עם מחלת קרוהן, כולם ללא תסמינים (גיל חציוני של 17.5 שנים, 52.9% נשים) שנכללו בפרויקט Crohn’s and Colitis Canda-Genetic, Environmental, Microbial Project מצפון אמריקה וישראל (2008-2020) להערכת הקשר בין צריכה של סיבים תזונתיים בכלל או סיבים תזונתיים ספציפיים ובין הסיכון להיארעות מחלת קרוהן.

שאלוני תזונה שימשו להערכת הרגלי התזונה לאורך השנה האחרונה , עם חישוב הצריכה המשוערת של חמישה תתי-סוגים של סיבים תזונתיים: Inulin, Fructooligosaccharides, Beta-Glucan, Pectin ו-Arabinoxylan.

החוקרים יצרו תת-מדגם של מקרה-ביקורת שכלל 94 משתתפים שפיתחו מחלת קרוהן לאורך חציון משך מעקב של 8.5 שנים ועד ארבע ביקורות תואמות לכל מקרה (382 חולים).

הסמנים בדם כללו רמות קלפרוטקטין בצואה, CRP בצואה, יחס לקולטולוז:מניטול בשתן להערכת חדירות המעי והרכב המיקרוביום במעי על-בסיס ריצוף דגימות צואה וכן ניתוח פרוטאומי מפורט להערכת 446 חלבונים.

מהנתונים עולה קשר בין צריכה רבה יותר של Beta-Glucan ו-Inulin ובין סיכון מופחת למחלת קרוהן (יחס סיכון של 0.70, p=0.009 ויחס סיכון של 0.68, P=0.028, בהתאמה), ללא עדות קשרים משמעותיים עם Fructooligosaccharides, Pectin או Arabinoxylan.

החוקרים זיהו קורלציה בין צריכה מוגברת של Inulin ובין רמות CRP נמוכות (p=0.02), וכן זוהה קשר דומה עם צריכה רבה של Beta-Glucan (P=0.019). לא תועד קשר בין צריכה של כל אחד מתתי הסוגים של סיבים ורמות קלפרוטקטין בצואה.

צריכה רבה יותר של Beta-Glucan (יחס סיכויים מתוקן של 0.827, p=0.002) ו-Inulin (יחס סיכויים מתוקן של 0.799, p=0.004) ובין סיכון מופחת לחדירות מעי חריגה, אשר הוגדרה בנוכחות יחס לקולטולוז:מניטול בשתן גבוה מ-0.025.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות דפוסים תזונתיים העשויים לתמוך בתפקוד המעי כמחסום ומטבוליזם מיקרוביאלי בחולים בסיכון למחלת מעי דלקתית.

Gastroenterology, July 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן