טיפול במעכבי SGLT-2 עשוי להפחית סיבוכים כלייתיים בחולים עם תסמונת נפרוטית

מקור: Diabetes, Obesity and Metabolism

בקרב מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 ופרוטאינוריה בטווח נפרוטי, התחלת טיפול במעכבי SGLT-2 במקום מעכבי DPP-4 מלווה בסיכון מופחת לסיבוכים כלייתיים מג’וריים בטווח הארוך, מחלת כליות כרונית עם צורך בטיפולי דיאליזה או תמותה מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism.

החוקרים השלימו מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי תוך שימוש בתכנון המדמה ניסוי קליני אקראי בגישת משתמשים חדשים והשוואה לטיפול פעיל, במטרה לבחון את השפעת התחלת טיפול במעכבי SGLT-2 לעומת מעכבי DPP-4 בקרב מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 ופרוטאינוריה בטווח נפרוטי.

לאחר התאמה בין הקבוצות נכללו 1,051 משתתפים בכל קבוצה (גיל ממוצע של כ-61 שנים) בגילאי 18 שנים ומעלה, עם תיעוד לפחות בשני ביקורים אמבולטוריים של סוכרת מסוג 2 ולפחות מדידה אחת של יחס חלבון:קריאטינין בשתן של מעל 3500 מ”ג/גרם או יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של מעל 1,967 מ”ג/גרם.

התוצא העיקרי היה סיבוכים כלייתיים מג’וריים, אשר כללו מחלת כליות בשלב סופני, השתלת כליה ותמותה; תוצאים משניים כללו את התמותה הכוללת, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, מחלת כליות סופנית, אוטם לבבי חד, אי-ספיקת לב, אירוע מוחי, אלח-דם ואשפוז.

המעקב החל יממה לאחר התחלת טיפול במעכבי SGLT-2 או מעכבי DPP-4; משך המעקב הממוצע עמד על 860 ימים אחר מטופלים במעכבי SGLT-2 ועל 999 ימים אחר מטופלים במעכבי DPP-4.

מהנתונים עולה כי התחלת טיפול במעכבי SGLT-2 לוותה בסיכון נמוך ב-25% לסיבוכים כלייתיים מג’וריים, בהשוואה להתחלת טיפול במעכבי DPP-4 (30% לעומת 41.2%; יחס סיכון של 0.75, p<0.001).

בקרב משתתפים בזרוע הטיפול במעכבי SGLT-2 תועד סיכון נמוך יותר למחלת כליות סופנית (יחס סיכון של 0.73, p<0.001) ותמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.71, p=0.007) לעומת אלו בזרוע הטיפול במעכבי DPP-4; לא תועדו הבדלים ברורים בין מטופלים במעכבי SGLT-2 ומעכבי DPP-4 בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (p=0.102).

לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות בתוצאי הבטיחות, כולל זיהום בדרכי מין (יחס סיכון של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.68-1.05), זיהום בדרכי השתן (יחס סיכון של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.68-1.07), חמצת סוכרתית (יחס סיכון של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 0.74-2.66) והיפוגליקמיה (יחס סיכון של 0.68, רווח בר-סמך 95% של 0.59-1.25).

החוקרים מסכמים וכותבים כי נתוני עולם-אמיתי אלו תומכים בהגנה הכלייתית האפשרית של מעכבי SGLT-2 באוכלוסייה זו של חולים בסיכון גבוה מאוד לסיבוכים כלייתיים.

Diabetes, Obesity and Metabolism, June 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן