במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the European Academy of Dermatology & Venereology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר רטרוספקטיבי, מהן עולה כי שיעורי הישרדות טיפול תרופתי בעקבות מעבר לטיפול ב- Bimekizumab לאחר כישלון טיפול במעכבי IL-17 היו דומים לשיעורי הישרדות הטיפול לאחר מעבר למעכבי IL-23 בחולים עם פסוריאזיס.
החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי להערכת 127 חולים עם פסוריאזיס שהפסיקו טיפול במעכבי IL-17 בשל כישלון משני והחליפו לטיפול ב- Bimekizumab או מעכב IL-23. מדגם המחקר כלל 38 חולים שחצו לטיפול ב- Bimekizumab (החלפה בין משפחות תרופות), בעוד ש-89 חולים חצו לטיפול במעכבי IL-23, כולל Guselkumab (26 חולים) או Risankizumab (63 חולים), תוך הערכת מעכבי IL-23 כמקשה אחת.
התוצא העיקרי היה הישרדות הטיפול התרופתי.
חציון משך המעקב עמד על 2.30 שנים (רווח בר-סמך 95% של 2.00-2.61) אחר חולים תחת טיפול ב- Bimekizumab ועל 3.43 שנים (רווח בר-סמך 95% של 3.27-3.92) אחר חולים תחת טיפול מעכבי IL-23.
מהנתונים עולה כי אין הבדל משמעותי בהישרדות טיפול תרופתי בין Bimekizumab ובין מעכבי IL-23 ועמדו על 94.4% (רווח בר-סמך 95% של 87.1-100.0%) לעומת 92.1% (רווח בר-סמך 95% של 86.6-97.9%) לאחר שנה אחת.
לאחר 24 חודשים, שיעורי הישרדות הטיפול התרופתי עמדו על 82.1% עם Bimekizumab לעומת 88.6% עם מעכבי IL-23, עדות לשיעורים דומים לאורך זמן עם שתי גישות הטיפול.
שבעה חולים תחת טיפול ב- Bimekizumab הפסיקו את הטיפול התרופתי , כמו גם 22 חולים תחת טיפול במעכבי IL-23.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי מעבר לטיפול ב- Bimekizumab מלווה בשיעורי הישרדות טיפול תרופתי דומים למעבר לטיפול במעכבי IL-23 בחולים לאחר כשלון שניוני של טיפול במעכבי IL-17.
J Eur Acad Dermatol Venereol, June 16, 2026






תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!