התערבויות לא-תרופתיות, בפרט נוירו-מודולציה וטיפול גוף-נפש, מלוות בשיפור משמעותי בתסמינים פסיכיאטריים בחולים עם הפרעת שימוש בחומרים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה גדולה שפורסמה בכתב העת Journal of Affective Disorders. עם זאת, העדויות באשר לשיפור קצר-טווח באיכות החיים הן מוגבלות.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 117 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 11,177 חולים (גיל ממוצע של 19-57 שנים) עם הפרעת שימוש בחומרים מ-25 מדינות, במטרה להשוות את היעילות היחסית של התערבויות לא-תרופתיות להקלה על חרדה, דיכאון ואיכות חיים.
משך ההתערבויות נע בין 5 ימים ועד 12 חודשים ו-19 התערבויות לא-תרופתיות נבחנו, כולל נוירו-מודולציה, טיפול גוף-נפש, פעילות גופנית קונבנציונאלית, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, התערבות משולבת, התערבות דיגיטאלית, אקופונקטורה, מניעת הישנות ועוד.
התוצאים העיקריים כללו את השינויים בחרדה, דיכאון ואיכות חיים כפי שנקבע בנקודת הזמן המוקדמת ביותר לאחר ההתערבות בכל מחקר, תוך השוואה בין קבוצת התערבות וקבוצת ביקורת (טיפול סטנדרטי, רשימת המתנה, פלסבו, או ללא התערבות).
בהשוואה להעדר כל התערבות, החוקרים זיהו ירידה משמעותית בתסמיני חרדה בחולים עם טיפול נוירו-מודולציה (הבדל ממוצע מתוקן של 0.72-, רווח בר-סמך 95% של 1.00- עד 0.43-), משלב התערבויות (הבדל ממוצע מתוקן של 0.69-, רווח בר-סמך 95% של 1.15- עד 0.24-), טיפול גוף-נפש (הבדל ממוצע מתוקן של 0.53-, רווח בר-סמך 95% של 0.78- עד 0.27-), מניעת הישנות (הבדל ממוצע מתוקן של 0.53-, רווח בר-סמך 95% של 1.00- עד 0.06-) ואקופונקטורה (הבדל ממוצע מתוקן של 0.47-, רווח בר-סמך 95% של 0.90- עד 0.03-).
הטיפולים שלוו בירידה משמעותית בתסמיני דיכאון בהשוואה להעדר כל התערבות כללו נוירו-מודולציה (הבדל ממוצע מתוקן של 0.34-, רווח בר-סמך 95% של 0.65- עד 0.03-), פעילות גופנית קונבנציונאלית (הבדל ממוצע מתוקן של 0.62-, רווח בר-סמך 95% של 1.00- עד 0.24-), טיפול קוגניטיבי התנהגותי (הבדל ממוצע מתוקן של 0.41-, רווח בר-סמך 95% של 0.77- עד 0.04-), טיפול גוף-נפש (הבדל ממוצע מתוקן של 0.90-, רווח בר-סמך 95% של 1.23- עד 0.58-) ואקופונקטורה (הבדל ממוצע מתוקן שלך 0.88-, רווח בר-סמך 95% של 1.52- עד 0.24-).
ההתערבויות לא הובילו לשיפור משמעותי באיכות החיים בנקודת הזמן המוקדמת ביותר לאחר ההתערבות, בהשוואה לביקורות. נוירו-מודולציה דורגה כהתערבות העשויה להיות היעילה ביותר לשיפור חרדה ואיכות חיים, בעוד שטיפול גוף-נפש דורש כהתערבות בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר להקל על דיכאון.
יעילות ההתערבויות להקלה על חרדה, דיכאון ואיכות חיים הייתה שונה בהתאם לרמת הפיתוח של המדינה, משך ההתערבות (טווח קצר של עד 8 שבועות לעומת טווח ארוך של מעל 8 שבועות) וסוג הפרעת השימוש בחומרים (הפרעת שימוש באלכוהול או הפרעת שימוש באופיואידים).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בתועלת האפשרית של התערבויות לא-תרופתיות, בפרט נוירו-מודולציה וטיפול גוף נפש להקלה על תסמינים פסיכיאטריים של הפרעת שימוש בחומרים.
J Affective Disorders, May 2, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!