שינויים מיקרו־וסקולריים בעין במהלך היריון תקין

מקור: Springer Nature Link
עדות ראשונה לדינמיקה טרימסטריאלית ייחודית של זרימת הדם ברשתית ובכורואיד במהלך הריון תקין

היריון מלווה בשינויים המודינמיים והורמונליים משמעותיים, כולל עלייה בנפח הדם, ירידה בהתנגדות הווסקולרית והשפעה של הורמונים כגון אסטרוגן ופרוגסטרון על כלי הדם. למרות זאת, הדינמיקה של המיקרו-סירקולציה בעין לאורך שלבי ההיריון אינה מובנת היטב.

במחקר פרוספקטיבי שפורסם במרץ שנת 2026 ב־BMC Pregnancy and Childbirth , נבדקו 60 נשים הרות בריאות לאורך שלושת הטרימסטרים. ההערכה בוצעה באמצעות SS-OCTA (Swept-Source Optical Coherence Tomography Angiography) תוך מדידה של צפיפות כלי דם ברשתית (RVD) , בכורואיד (CVD) , ובעצב הראייה (ONVD) , לצד פרמטרים מבניים כגון עובי הרשתית (CRT) ועובי שכבת סיבי העצב (RNFL).

הממצאים המרכזיים הדגימו מספר דפוסים ייחודיים: ראשית, נצפתה ירידה פרוגרסיבית בצפיפות כלי הדם ברשתית מ־63.2% בתחילת ההיריון ל־58.7% בסופו (P<0.001) , כאשר הירידה המשמעותית ביותר התרחשה באזור ה־1–3 מ”מ (parafovea) . במקביל, צפיפות כלי הדם בעצב הראייה ירדה גם היא באופן מובהק. לעומת זאת, בכורואיד הודגם דפוס ייחודי בצורת  V: ירידה בצפיפות כלי הדם בין הטרימסטר הראשון לשני (86.9% ל־85.7%), ולאחר מכן התאוששות חלקית בטרימסטר השלישי (85.9%)  . ממצא זה מרמז על מנגנון הסתגלות וסקולרי ייחודי בכורואיד, ייתכן בתיווך NO או רה־מודלינג וסקולרי.

בנוסף, נצפתה עלייה הדרגתית בעובי הרשתית, ממצא שעשוי לשקף אגירת נוזלים או עלייה בחדירות כלי הדם. במקביל, צפיפות הקפילרות בפוביאה (FD) ירדה, אפילו שמבנה האזור הפוביאלי־האווסקולרי נותר יציב, דבר המרמז על פגיעה תפקודית מוקדמת לפני שינוי מבני. ממצא מעניין נוסף היה בעצב הראייה: למרות ירידה בזרימת הדם בעצב הראייה,  נצפתה עלייה בעובי מ־108 ל־111 מיקרוןP=0.02) ) ללא שינוי משמעותי ביחסcup-to-disc . תופעה זו מתוארת כ־neurovascular decoupling ועשויה לייצג תגובה נוירו־פרוטקטיבית או בצקת קלה. ניתוח יחסים בין המדדים הדגים כי הפגיעה בפרפוזיה ברשתית ובעצב הראייה משמעותית יותר מאשר בכורואיד, ככל הנראה בשל הבדלים במנגנוני האוטורגולציה.

החוקרים מציעים כי השינויים נובעים משילוב של redistribution של זרימת הדם לטובת הרחם והשליה, השפעות הורמונליות, ושינויים בלחץ הידרוסטטי. ההתאוששות בכורואיד עשויה לשמש כסמן לפיצוי המודינמי, ואילו היעדרה עלול לרמז על פתולוגיה כגון רעלת הריון. למחקר מגבלות הכוללות מדגם קטן יחסית, היעדר קבוצת ביקורת לא הרה, והיעדר נתונים לאחר הלידה. עם זאת, מדובר בתיאור ראשון ומפורט של דינמיקה מיקרו־וסקולרית פיזיולוגית בעין במהלך היריון תקין.

לסיכום, המחקר מדגים כי הריון גורם לשינויים מורכבים ולא אחידים במיקרו־סירקולציה העינית, הכוללים ירידה מתקדמת בפרפוזיה ברשתית ובעצב הראייה לצד התאוששות חלקית בכורואיד. ממצאים אלו עשויים לשמש בסיס להגדרת ערכי נורמה טרימסטריאליים ולזיהוי מוקדם של סטיות פתולוגיות בהריון בסיכון, אך בשלב זה ללא הוכחה להשפעה קלינית ישירה ונדרש מחקר נוסף בתחום.

קישור למאמר

ד"ר נורה גורכד שפסו, מומחית במיילדות, בגינקולוגיה ובאולטרסאונד, התמחות על בפריון ובהפריה חוץ גופית, רופאת אסתטיקה אינטימית תפקודית.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן