חשיפה לטיפול אנטיביוטי במהלך השבוע הראשון לחיים מלווה ביחס משקל לגובה נמוך יותר עד גיל חמש שנים, כאשר משלב טיפול באומנתי עם גנטמיצין הדגים את ההשפעה המשמעותית ביותר על הגדילה, כך מדווחים חוקרים מהולנד במאמר שפורסם בכתב העת Acta Paediatrica.
החוקרים בחנו את דפוסי הגדילה של ילדים שנחשפו לטיפול אנטיביוטי במהלך השבוע הראשון לחיים ובחנו את ההשפעות של משטרי טיפול אנטיביוטי שונים על הגדילה. הם התבססו על נתונים משני מדגמים: קבוצת ביקורת שכללה 128 ילדים בריאים שנולדו במועד (לאחר 37 שבועות היריון ומעלה) ומדגם של 147 תינוקות שנולדו במועד (לאחר 36 שבועות היריון ומעלה) שקיבלו טיפול אנטיביוטי בחשד להופעה מוקדמת של אלח-דם ביילוד בשבוע הראשון לחיים.
מדגם הטיפול חולקו באקראי לקבלת אחד משלושה משטרי טיפול אנטיביוטי רחב-טווח: פניצילין עם גנטימיצין, אמוקסיצילין עם צפטוקסים, או אוגמנטין עם גנטמיצין.
התוצאים העיקריים היו מדדי משקל לגיל, גובה לגיל ומשקל לגובה עד גיל חמש שנים.
בילדים מעל גיל שנה שקיבלו טיפול אנטיביוטי סיסטמי בגיל צעיר תועד מדד סטיות תקן של משקל לגיל נמוך ב-0.33 לעומת ילדים שלא נחשפו לטיפול אנטיביוטי (p=0.019). לאורך חמש השנים הראשונות לחיים, חשיפה מוקדמת לטיפול אנטיביוטי לוותה בממוצע במדד סטיות של משקל לגובה נמוך ב-0.26 לעומת אלו שלא נחשפו לתרופות אלו (p=0.014).
ההשפעה של טיפול אנטימיקרוביאלי הייתה הבולטת ביותר בילדים שטופלו באוגמנטין עם גנטמיצין, בהם יחס משקל לגובה היה נמוך ב-0.36 לעומת ילדים שלא נחשפו לטיפול אנטיביוטי (p=0.013).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בשימוש מושכל בטיפול אנטיביוטי ובחירת משטר טיפול מתאים בגילאים צעירים במטרה להימנע מטיפול יתר והשלכות ארוכות-טווח של חשיפה מוקדמת לטיפול אנטיביוטי.
Acta Paediatrica, Oct 7, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!