בדיקת קלפרוטקטין בצואה עשויה לחסוך את הצורך בבדיקות קולונוסקופיה בילדים

מקור: Eur J Pediatrics

בדיקת קלפרוטקטין בצואה נפוצה יותר בילדים עם פוליפים במעי גס ורקטום, בהשוואה לאלו עם ממצאים תקינים בבדיקת קולונוסקופיה, רמז לכך שבדיקת הצואה עשויה לשמש ככלי סקירה חשוב, כך טוענים מומחים במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Pediatrics.

המחקר הרטרוספקטיבי בחן את החשיבות האפשרית של בדיקת קלפרוטקטין בצואה כסמן בילדים שעברו קולונוסקופיה בין נובמבר 2013 ועד דצמבר 2023. ניתוח הנתונים כלל ילדים עם לפחות פוליפ אחד שנדרשו להסרת פוליפ להם הותאמו ביקורות עם בדיקת קולונוסקופיה תקינה.

לאחר ההתאמה, 95 בדיקות קולונוסקופיה עם פוליפים נבחנו אל מול 380 קולונוסקופיות ביקורות עם ממצאים תקינים.

התוצא העיקרי היה מדידת רמת סף של קלפרוטקטין בצואה המעיד על נוכחות פוליפים; תוצאים משניים כללו את הקורלציה בין רמות קלפרוטקטין בצואה ובין מאפייני הפוליפים.

מהנתונים עולה כי רמות קלפרוטקטין בצואה היו גבוהות יותר בחולים עם פוליפים לעומת אלו עם ממצאים תקינים בבדיקת קולונוסקופיה (p=0.009).

בדיקת קלפרוטקטין בצואה הדגימה שטח מתחת לעקומה של 0.727 (רווח בר-סמך 95% של 0.648-0.807), כאשר ריכוז סף של 20.5 מק”ג/גרם הדגים רגישות של 90% וערך סף של 741 מק”ג/גרם הדגים סגוליות של 90%.

רק ב-3% מהחולים עם פוליפים תועדו רמות קלפרוטקטין בצואה מתחת לסף המעבדתי של 20 מק”ג/גרם.

לא תועדה קורלציה משמעותית בין רמות קלפרוטקטין בצואה ובין גודל הפוליפים, מאפיינים היסטולוגיים, מיקום הפוליפים, או אם מדובר היה בפוליפ בודד או כחלק מתסמונת פוליפוזיס.

החוקרים מסכמים וכותבים כי יש לשקול בזהירות אילו חולים נדרשים לבדיקת קולונוסקופיה, כאשר בדיקת קלפרוטקטין בצואה עשויה לשמש כסמן חשוב לזיהוי מקרים בהם יש צורך בבדיקה האנדוסקופית.

Eur J Pediatrics, Oct 7, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן